ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


אחדות המשיחים באחרית הימים

הרב יורם אליהו

נאמר בהפטרה (יחזקאל לז) "...כה אמר ה' אלקים הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו, ונתתי אותם עליו את עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי". מבאר המלבי"ם "מקבלת חז"ל שתחילה יעמוד משיח בן יוסף והוא מלך מעשרת השבטים והוא ילחם מלחמות ויתאספו כל ישראל תחת דגלו, עד שאח"כ יבא בן דוד והוא ימלוך עליהם". וצריך להבין מדוע זקוקים אנו לשני משיחים ומה הם באים ללמד אותנו בתהליך הגאולה? מרן הרב קוק זצ"ל נשא הספד גדול בפטירת בנימין זאב הרצל, ההספד מופיע בספר מאמרי הראי"ה בשם "המספד בירושלים". מבאר הרב כשם שה' יצר באדם גוף ונשמה, ויש בו כוחות המחזיקים את הגוף לשכללו ולפתחו, וכן יש בו כוחות המחזיקים את הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה "ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי, והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים..." כאשר התכלית של כל זה, פיתוח השכל הטוב והטהור באדם שהוא החפץ העליון של ה' בעולמו.
כך אומר הרב, שהכין ה' במיוחד בעם ישראל, שני כוחות אלו, א. הכוח המקביל לערך הגוף האנושי "השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התוכניות הגדולות והקדושות שישראל מצוינים בהם, להיות עם קדוש לה' אלוקי ישראל, ולהיות גוי אחד בארץ לאור גויים". ב. הצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. ההבדל בין שני כוחות אלו הוא שבצד הראשון של הפיתוח החומרי, יש דמיון בין עמי העולם לישראל כמו שכבני אדם אנו שווים להם בגופנו, ואילו הצד השני הוא דבר שמיוחד לעם ישראל שעל זה נאמר "ה' בדד ינחנו, ובגויים לא יתחשב", מצד תורת ה' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש".
שני כוחות אלו הופיעו בעם ישראל, בשבט אפרים הבא מיוסף ובשבט יהודה. יוסף היה המשביר, שה' שלח אותו להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף, הוא נבלע בין האומות, ידע שבעים לשון ובזה הראה את הצדדים השווים שיש לישראל ולאומות ובכ"ז ידע ושמר את כוח קדושתו. ואילו יהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד "הייתה יהודה לקדשו". מלכות בית דוד הייתה צריכה להבנות משני כוחות אלו יחד, על ידי שיהיו עוזרים זה לזה, על דוד נאמר כמו בעשו 'אדמוני' אך נוסף בו 'יפה עיינים' כלומר שכלל "קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה... עם העילוי הרוחני היותר מרומם", וכך הכוחות היו מתעלים, הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מתוך קרבתו לכוח הקדושה המיוחד בישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר וקרני הודו היו מאירים על העולם כולו. בעוונותינו, בית ישראל מאסו במלכות בית דוד ונחלקה האומה לעשרת השבטים, שאפרים שהוא כוח יוסף הוא בפני עצמו, ויהודה בפני עצמו, זה גרם הפסד לשני הכוחות. אפרים שיצא ממנו ירבעם, פנה לגמרי מהקדושה המיוחדת לישראל, ויהודה שחסר לו הכוח החומרי התבזבז כוחו הרוחני עד שלא החזיק מעמד ונפל כדברי הנביא הושע "וכשל גם יהודה עמם".
חזיון הציונות בדורנו, אומר הרב, הוא מקביל למשיח בין יוסף, הוא נוטה לצד הכללי, מפתח את צדדיה החומריים של האומה, אך חסר הוא את המגמה של הקודש, ולכן "ראוי לנו... להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה". לשמוח בהתעוררות חפץ החיים הבריאים של האומה, (שובה לארצה, הקמת מדינה בחוסן כלכלי, ובחוזק צבאי וממלכתי). אך לזכור שזו לא התכלית של עם ישראל, אלא זה הכשר להופעת הצד הרוחני, וכשכל "הכוחות המצויים באומה... יהיו בכל תוקפם ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, אז נהיה מוכשרים (להופעת) החפץ העליון", כי, מסיים הרב, "יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכוחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל", במהרה בימינו אמן.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: