ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: משפטים, שקלים
פרשה נוכחית: תרומה
פרשה הבאה: תצוה, זכור
 


האספו ואגידה לכם

הרב אלישע וישליצקי

פרשה ונפש בחבלי משיח
שיחות הרב אלישע וישליצקי שליט"א לפרשת השבוע
האספו ואגידה לכם
שיחה לפרשת ויחי התשע"ז

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט, א).
הקריאה של האב אל הבנים מתחילה במילה "האספו". אף כי יכול להיות שמבחינה טכנית, מעשית, הם היו נוכחים באותו מעמד, אבל יעקב אבינו מוסיף להם את הביטוי הזה - "האספו".
חז"ל במדרש עוסקים בהיבטים השונים של הפסוק: "ויקרא יעקב אל בניו -- רבי יודן אמר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו" (בראשית רבה צח, ב).
במעמד הזה, שבו יעקב מסיים את שליחותו בעולם הזה, הוא מבקש את השראת השכינה. היבט מסוים במשמעות הדבר הוא שיעקב אבינו, עם כל גדולתו, עוצמתו, העומק והתוכן שלו, אינו נעצר ולא מפסיק, אלא ממשיך עם הדורות הבאים. לכן הוא מבקש את השראת השכינה, מבקש מאלוקים להיות עם בניו.
ר' פנחס אומר: לקרוא במובן של לזמן - "ר' פנחס אמר זימנו לבניו", לייחד את החשיבות הראויה בקשר הזה בין הקב"ה לבין בניו של יעקב אבינו.
ר' אבון מוסיף ואומר: "עשאו אפוטרופוס על בניו" מעין סוג של לקיחת אחריות שמבקש יעקב אבינו מהקב"ה.
למה צריך את השראת שכינה ולמה נדרשת האחריות הזאת?
מוסיף לזה ר' אחא "האספו" - היטהרו. המעמד הזה שבו מסתיים דור המייסדים - כל תקופת האבות והאימהות, ואשר אותו מסכם יעקב אבינו אל דור הבנים והממשיכים - הוא מעמד שדורש היטהרות.
בלשון הקודש מוצאים חז"ל דוגמא במדרש, בהקשר של חנוכת חומות ירושלים בתקופת נחמיה: "וַיְטַהֲרוּ הַלְּשָׁכוֹת" (נחמיה יג, ט).
למה צריך להיטהר?
אומר המדרש (בראשית רבה פרשה צה, אות ב) "ורבנן אמרי צוה אותן על המחלוקת אמר להון תהיו כלכון אסיפה אחת. וזהו שכתוב: ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו: ... לבני ישראל חברו כתיב. נעשו בני ישראל אגודה אחת - התקינו עצמכם לגאולה. מה כתיב אחריו - ועשיתי אתכם לגוי אחד".
פתח דבריו של יעקב אבינו מאיר אפוא את גישתו העקרונית למקומם של ההבדלים שבין שבט לשבט ואת התמונה הכוללת שנוצרת מכל הגוונים יחדיו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: