השגחה וברכה / רויטל שנור

יעקב אבינו מת והיתה מיטתו שלמה. כל בניו עומדים סביבו לשמוע דברי ברכה ותוכחה” והוא נפרד מן העולם בידיעה שכל יוצאי חלציו הם עובדי השם” כל בני המשפחה. הורים בני דורנו” לומדים על הרגע הזה ובלב מתעוררת השאלה המוכרת והשכיחה – מה עשה יעקב וזכה? מה הנוסחה להצלחה?
אברהם אבינו” גייר את אנשי דורו” הוא חולל בעולם מהפך אמוני ענק” אבל מבין שני בניו הלך בדרכו רק יצחק. יצחק אבינו” שהיה עולה תמימה שלא יצא מארץ ישראל וגידל בה את שני בניו” שלהם התפלל וייחל” ראה נחת רק מיעקב ולא ראה נחת מעשיו. דווקא יעקב” שבנה את ביתו בחוץ לארץ” בסביבה עובדת אלילים” יעקב שעבד קשה לפרנסתו” שהתמודד שוב ושוב עם רמאותו של לבן וסיבוכיות אפפה את חייו ואת משפחתו הגדולה” דווקא הוא האב שכל זרעו המשיך בדרכו אחריו. שנים עשר בנים מארבע נשותיו. ראיתי כמה הסברים מרתקים לסוד ההצלחה החינוכית של יעקב” אך נדמה לי שההסבר העוצמתי ביותר הוא שהכול היה בהשגחה. כותב הרב צבי יהודה “צריך לזכור שכל עניינו של יעקב אבינו מלא סיבוכים מראשית ועד אחרית… דרכם של אנשי קודש אינה פשוטה וככל שדבר הוא יותר גדול הוא יותר מסובך”. זו לא טעות כשהדברים מסתבכים” כל המאורעות שאירעו בחיי יעקב ובניו היו מדויקים ונועדו לאפשר את בניין בית ישראל בצורה הכי משוכללת ושלמה. ובניו כולם המשיכו ובנו את בית ישראל למרות הסיבוכיות ומתוכה.
ודאי שיעקב אבינו היה דמות מופת חינוכית לאורך כל חייו. אך ודאי שגם אברהם ויצחק אבותינו היו דמויות הוד להתחנך לאורם. יעקב זכה. אין לתוצאות בחינוך נוסחה. יש השתדלות ועמל” יש תפילה” וכשיש גם ברכה – רואים הצלחה. הכל מסודר בהשגחה.
הרבה פעמים אנשים שופטים את איכות החינוך” על פי תוצאותיו. זהו שיפוט שלא לוקח בחשבון את מרחב הבחירה של הילד. זהו שיפוט ששוכח שהכול בהשגחה ושבחינוך צריך ברכה.
הורים מחפשים נוסחה” כי הם רוצים לקבל החלטות חינוכיות תוך ניסיון לשער לאילו תוצאות הם יובילו בעתיד. בהורות קשה לשאת עמימות” היה קל יותר לו גילו לנו מה יקרה בסוף. שנדע לחשב את הקץ ולראות כבר את התוצאה. אבל כנראה בחינוך נכון יותר להיות מחוברים למצב הנוכחי של הילד. להשתדל לדייק את התגובות ואת ההתנהלויות לצורך שלו בכל שלב. כשהורים משתדלים לדייק בחינוך הם צריכים להפעיל את שיקול הדעת שלהם ולעשות את הנכון בעיניהם. את הנכון לעכשיו.