לזכרו של הרב אלישע זצ”ל / ליאור לביא

בשיחה שקיימתי עם חבר לאחרונה” הוא הסב את תשומת ליבי לעובדה שמאז הסתלקותו של מו”ר הרב אלישע זצ”ל לגנזי מרומים” לא הצליחו להקים ממשלה…
הלא דבר הוא!
גדולתו של רבנו הייתה בכוחו לאחד וללכד”
לחבר קצוות ולמצוא את המכנה המשותף גם בלב המחלוקות והפערים.
להיות הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה –
‘בסוד היחיד והיחד’.
ובהיעדרו” אבד לנו הבריח התיכון” “וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת” (ישעיהו נט” טו; סנהדרין צז)…
לכן” רבים רבים שואלים את עצמם לאורך השנה החולפת” מה היה רבנו זצ”ל אומר היום?
איך היה מבקש להתוות דרך בתוך סבך התככים והמזימות הפוליטיות?
כיצד היה עוזר להצמיח את האמת המושלכת ארצה” מתוך היעדרה?
לשם כך אולי כדאי להטות אוזן ולהקשיב למה שרבנו כתב בעצמו” באחת ממערכות הבחירות האחרונות”
דברים שלא נס לחם” ואולי אפילו רלוונטיים כעת יותר מהזמן בו נכתבו.
“תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ
וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו
בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי
וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו?ֹן”
(מלאכי ב” ו)