ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


סידרת 'גמרא באמונה' - חלק י"ב: להגדיל בתוכנו את התורה

נתן קוטלר

מסכת בבא קמא
חלק י"ב: להגדיל בתוכנו את התורה| נתן קוטלר
תודה מיוחדת לתלמידי היקר משה ג'וטקוביץ נ"י שבזכות הלימוד עמו הדברים התבררו.
השאלה
המשנה הראשונה בבבא קמא מלמדת אותנו את ארבעה אבות הנזיקין - השור והבור והמבעה וההבער. לאחר מכן המשנה טורחת לפרט באריכות רבה את ההבדלים בין ארבעת אבות הנזיקין שאינם מאפשרים ללמוד זה מזה. אך יש לשאול מדוע פירטה המשנה את כל ארבעת האבות? והרי רבא (ה, ב) מוכיח שהיה מספיק לכתוב את הבור ואב נזיקין נוסף ומהם היה ניתן ללמוד את כל שאר האבות (למעט קרן)?
אומרת הגמרא כי הסיבה שהמשנה כתבה את כל ארבעת אבות הנזיקין ולא רק את הבור ואב נזיקין נוסף, היא כדי ללמוד מהם הלכות מיוחדות שאין באחרים. לדוגמא: קרן נכתבה כדי לחלק בין שור תם לשור מועד. שן ורגל נכתבו כדי לפטור אותן אם הזיקו ברה"ר. בור נכתב כדי לפטור בו את הכלים ולשיטת רבי יהודה את האדם וכו'.
התוספות (ה, ב ד"ה גי' להלכותיהן) נותנים שני הסברי עומק לכך שהמשנה פירטה את כל ארבעת האבות. ראשית, אילו היתה המשנה כותבת רק בור ואב נזיקין נוסף (כמו אש), לא היינו יכולים לחייב בשאר האבות כלים וטמון, שהרי בבור פוטרים את הכלים ובאש פוטרים את הטמון. ולכן, היה צריך לפרט את כולם כדי לחייב את גם את הדברים שחלק מהאבות פטורים בהם.
ההסבר השני של התוספות הוא "ומתני' לא קתני אלא להגדיל תורה ויאדיר" (שם וראה גם ב, א ד"ה ולא זה וזה בסופו). יש להבין מה פשר הסברו של התוספות שהמשנה האריכה לפרט את כל ארבעת הנזיקין כדי להגדיל תורה ולהאדיר? מדוע לא להסתפק בהסבר הראשון? מה מלמד אותנו ההסבר השני?
עלינו לצאת למסע במקורות בעקבות המושג "יגדיל תורה ויאדיר".
מקום שמגדלין בו תורה
בספר מלכים מתואר חורבן ירושלים על ידי נבוזראדן, רב הטבחים של נבוכדנאצר מלך בבל: "וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ" (מלכים ב' כה, ט). בגמרא במגילה נחלקו בשאלה מה פירוש המילים בפסוק "וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל"? רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר: מקום שמגדלין בו תורה, וחד אמר: מקום שמגדלין בו תפלה. מאן דאמר תורה, דכתיב 'ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר' (ישעיהו מב, כא)" (כז, א).
ניתן להבין את המושג "יגדיל תורה" בשני מובנים: המובן הראשון הוא שעל ידי זה שלומדים את התורה ברבים, התורה עצמה מתגדלת ומתפתחת "מרבה ישיבה מרבה חכמה" (אבות ב, ז; וראה: מהרש"א מגילה שם). המובן השני הוא שהאדם עצמו מתגדל ומתפתח על ידי לימוד התורה "מרבה תורה מרבה חיים" (אבות שם) וכן נאמר "זכה - נעשית לו סם חיים" (יומא עב, ב).
שני המובנים נכונים, ככל שלומדים יותר את התורה, כך מגדלים אותה ומאדירים את דבר ה' בעולם. וכמו כן ככל שלומדים יותר את התורה, כך התורה מגדלת את האישיות של האדם ומקרבת את האדם לרצון ה'. מכל מקום, נתמקד במאמר זה במובן השני.
להגדיל בתוכנו את התורה
בספר התניא נאמר "כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה, הרי שכלו תופס ומקיף אותה, וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך, דרך משל, ושמעון כך וכך, יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו, מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך, הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא" (תניא ליקוטי אמרים פרק ה).
יוצא מתוך דברי 'בעל התניא' שישנן שתי מטרות ללימוד שאינן תלויות זו בזו: המטרה הראשונה היא ללמוד כדי לדעת מה ההלכה. אולם, יש גם מטרה שניה בלימוד התורה. יש ערך גדול לדעת מהו רצון ה' אפילו בדברים שאינם להלכה למעשה. שהרי עצם המפגש עם התורה מגדיל את האדם להבנה מהו רצון ה'. לסיכום, המטרה הראשונה היא שהאדם ילמד תורה כדי לדעת מה לעשות והמטרה השניה ששכלו של האדם ייעשה לשכל של תורה.
הבנת עומק התוספות
לאור יסודות אלו ניתן להבין את עומק דברי התוספות. אמת הדבר שהמשנה יכלה לכתוב רק בור ואב נזק נוסף שהרי היינו יכולים ללמוד מהם את כל השאר. אך הסיבה שהמשנה פירטה את כולם (לפי ההסבר השני בתוס') היא "להגדיל תורה ויאדיר". מה כוונת הדברים?
דברים רבים כתובים בתורה לא רק מפני שיש להם השלכה מעשית הלכתית, אלא נכתבו בעיקר כדי להגדיל את הלומד ולהרגילו בשכלו להבנת רצון ה' בעולם. ולכן, אחת הסיבות שהמשנה פירטה את כל אבות הנזיקין, אף שלכאורה אין בכך צורך הלכתי, היא להגדיל בתוכנו את התורה ו'לכוונן' את עצמנו ל'תדר' של ה'.
***
לתגובות, לקבלת המאמר המלא, שאר חלקי הסידרה והצטרפות למיזם 'גמרא באמונה': העומק האמוני בסוגיות הגמרא בעיון: [email protected]


תגיות: סדרת 'גמרא באמונה'



מאמרים נוספים מעלון פרשת וארא תש"פ:
והבאתי אתכם אל הארץ - הרב דב ביגון
לך להתגייס - הרב שלמה אבינר
לב הפרשה - הרב חגי לונדין
גאולת ישראל - הרב דוד לנדאו
נצלול ונדוג - הרב זיו רוה
להיות בני תורה בחבלי משיח - הרב אלישע וישליצקי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: