ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


ישראל ומצוות

הרב דוד לנדאו

באמצע פרשתנו, יחד עם תחילת הופעת מציאות האומה, מופיעה פגישתנו עם עניינה של תורה המתגלה במצוותיה, מצוות כלליות ומצוות פרטיות. זו תורה שמתגלה בהוראה ובהדרכה, תורה ששייכת לנו. "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" . המצוה הראשונה של תורה, כדברי רש"י , היא "החודש הזה לכם", ובודאי אין בזה מקריות. אנו נפגשים כאן במציאות של זמן. האדם חי בזמן. בעניין נוסח הברכה "מקדש ישראל והזמנים", יש בגמרא הגדרה: "ישראל דקדשינהו לזמנים" . רבונו של עולם מקדש את ישראל, ומתוך כך נמשך לישראל הכוח לקדש את הזמנים, לקדש את המציאות שלנו בזמן. העובדה הזאת מתחדשת בפרשתנו: "החֹדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה". כאן מתחדשת המציאות של חודש. כך הוא המבנה של סידור הזמן, מראשית הדורות עד אחרית הדורות. מתוך ההקדמה הכללית הזאת, מתפרט מה יהיה בחודש הזה. מיד ביציאת מצרים אנו פוגשים במצוות: פסח, מצה וחמץ. שלושה שהם אחד. היסוד הוא קרבן פסח, ושייכים לו ומצטרפים אליו חיוב אכילת מצה ואיסור חמץ.
השלשלת של התגלות התורה ומצוותיה, שתופסת כמעט את כל הפרשה, המתחילה במצוה הכללית של סידור קדושת הזמנים והממשיכה בפסח לכל שלושת צדדיו, מסתיימת במצות "קדש לי כל בכור", הקובעת את הבכוריות היסודית של האומה. בפרשה המיוחדת הזאת יש שני חלקים: קודם כל חזרה בקיצור על עניין יציאת מצרים, על עניין "עם זו יצרתי לי" , שמתגלה במצרים והשייך לתורה ומצוותיה. ומתוך כך, בחלק השני - חבילות של מצוות. וכל אלה שייכים לעניין "בני בכֹרי ישראל".
מציאותו של עם קשורה במציאותה של ארץ. כשם שאם אין תורה - אין ישראל, כך אם אין ארץ ישראל - אין ישראל. הופעת עם ישראל בשלמותו ובאמיתיותו היא ב"והיה כי יבִיאך ד' אל הארץ". רק בביאה לארץ ובישיבתה, מתגלית האומה בשלמותה. רק בקיום ההבטחה "וּנְתָנָה לך", מיסוד ההבטחה לאברהם אבינו "לך אתננה ולזרעך" - מופיעה שלמות עניינו של ישראל. לכן הנקודה הראשונה בסדר המדרגות היא לידת ישראל, שממנה נמשך לדורי דורות "קדש לי כל בכור". ומתוך כך שלמות העם מתגלית על ידי "והיה כי יבִיאך ד' אל הארץ" ועל ידי כל תוקף המצוות. מתוך כך מגיעים למצוה האחרונה של פרשתנו: "והיה לאות על ידך ולזכרון", מצות תפילין שצריכה להיות בגוף הפרטי. מהיסוד הכלל-ישראלי של חירות מופיעה מצות תפילין בערכה הכללי, "עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ" - ומתוך כך ערכה הפרטי המיוחד לכל אחד ואחד. ביסודיות של יציאת מצרים מופיעה קדושה כלל-ישראלית שמתגלה בכל אדם מישראל, בכל נשמה מישראל ובכל גוף מישראל .


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: