טוב להודות לה’

“ויראו העם את ה’ ויאמינו בה’ ובמשה עבדו: אז ישיר משה…”. חז”ל במדרש רבה מוצאים קשר בין הפסוקים האומרים “בזכות אמונה שהאמינו זכו לומר שירה ושרתה עליהם רוח הקודש”. וממשיך המדרש ולומד מכאן “שכשם שהם טיהרו ליבם ואמרו שירה… כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל”. ושני דברים למדנו מכאן” ראשית” שכוח האמונה נותן לאדם את יכולת ההתבוננות לומר שירה ותודה לה’ על חסדיו. וב. בשירת ההודאה שהאדם מודה לה’ על חסדיו עמו” יש כוח לטהר את לבו של האדם וכך יכול הוא לגשת לתפילה בצורה נכונה.
כך מבאר הרב את אמירת “מודה אני לפניך” שבה אנו פותחים את יומנו. כותב הרב: “ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עמה את השמחה העליונה… שהיא מתבטאת בכל מלא הודה בביטוי ‘ההודאה’. הכרת התודה לאלוקי עולם” אדון כל המעשים” המחיה חיים בטובו” היא אוצר הטוב”. כשהאדם פוקח את עיניו הוא צריך להרגיש את השמחה של הופעת החיים החדשה” יום נוסף ניתן לו לחיות חיים של קודש ועבודת ה'” ועל זה הוא בא בהכרת תודה” מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי” אתה נותן בי אמון. נותן לי תקווה “והנשמה מתנהרת בה ומתמלאת אורה ושמחה.” מוסיף הרב שבעצם הביטוי “מודה” יש שתי משמעויות הקשורות זו בזו. “הודאה מגזרת תודה” הבאה מתוך הכרת הטובה של המיטיב…” ומשמעות שניה “מגזרת התוודות והודאה על האמת”. והרב מבאר את הקשר שביניהן” שצהלת החיים הראשונה שהאדם פוגש כאשר הוא קם משנתו והוא מוצא לפניו עולם מלא וחדש שיש בו היכולת להטיב לאדם הטבה שלמה” הכרה זו” “מרימה את אור השכל הפנימי להכיר את אור החיים וזיוו ביסודו. ובמקום להיות משועבד להבטה החומרית שנמצאת בטבע הבשר וחומריותו” שרוצה לשעבד אותו לדרכה השלילית של שקיעה בחומריות” “מתעלה הרוח להשקפה אלוקית צחה” לראות את נשמת חי עולמים ביפעת מפעלה” והאדם ברגש תודתו מודה על האמת”. הוא מודיע ב”מודה אני” שיש עולם נפלא ויש בורא לעולם שברא את עולמו להיטיב לבריותיו. הכל “נובע ממעיין הטוב האלוקי ומקורו” ממקור חסד עליון” המשפיע שפעת חיים לכל המון עלמים וכל יצוריהם”. רואים שמתוך אמירת התודה לה’ על נשמה טהורה שנתן בי” נטלה ממני” והחזירה לי” אני מגיע להכרה שיש בורא לעולם שברא אותו במטרה להיטיב לבריותיו אשר ברא” ואני קם בשמחה מתוך הידיעה הזו ואמירת התודה על-כך” לעבוד את יוצרי באהבה ובשמחה למלא את היעוד האמיתי שלי בתוך היצירה הנפלאה הזו שברא ה’ יתברך באהבתו לבריותיו.
ויש דרגה נוספת של תודה” שמקדים להודות לה’ יתברך על מה שעדיין לא היטיב לו ובזכות זה הוא זוכה לישועת ה’ שיטיב לו וישלים חסרונו. כך כותב הרב החסיד המקובל הרב דניאל פריש זצ”ל בספרו ‘וספרתם לכם’ (מומלץ מאוד לימי ספירת העומר). במידה חסד שבהוד הוא כותב” שזה נלמד מדוד המלך שאומר בתהילים (יח)” ‘מהולל אקרא ה’ ומן אויבי איוושע'” “לפי שכל-כך היה בטוח בחסדי ה’ יתברך” שלא יעזבנו” ויושע מכל צרותיו” שלא המתין להודות לו יתברך עד לאחר הישועה” אלא מיד שבא למסגר נפשו” התחיל להודות לה’ יתברך” כאילו כבר יצא מן המסגר” לרוב בטחונו החזק בחסדי ה’ יתברך ועל-ידי זה באמת כך נעשה… ונצמח לו הישועה”. וזה כוונתו בפסוק מהולל אקרא ה'” אני מודה לה’ ועל-ידי זה מן אויבי איוושע. נאחוז במידה זו” להיות מודים לה’ על חסדיו היום יומיים איתנו” ונזכה לראות תמיד בישועתו.