ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


סידרת 'גמרא באמונה' - חלק ט"ו: 'אדם אית ליה מזלא' ופולמוס 'מכניסי רחמים'

נתן קוטלר

מסכת בבא קמא

הפולמוס על פיוט 'מכניסי רחמים'
בסליחות אנו אומרים את הפיוט 'מכניסי רחמים' הפונה למלאכים "הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים... השתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני מלך אל רם ונשא". התעורר פולמוס נרחב בשאלה האם מותר לומר פיוט זה? גדולי ישראל נחלקו בשאלה זו: יש שהתנגדו (מהר"ל נתיבות עולם ועוד) ויש שתמכו (שבלי הלקט ר"ה סי' רפב ועוד).
נראה שמקור ההתנגדות הוא מהתלמוד הירושלמי - שנהוג אצל בשר ודם שמי שצריך לבקש בקשה מהשר זקוק למתווך - "אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד" (ירושלמי ברכות ט, א).
אולם נראה שעוד מתקופת חז"ל היתה מחלוקת בשאלת מקומם של המלאכים בתפילה. מצינו שהיו אמוראים שדווקא התייחסו בחיוב להכנסת התפילות על ידי המלאכים. "ואמר רבי יוחנן: כל השואל צרכיו בלשון ארמי - אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי!" (שבת יב, ב וראה ברש"י; סוטה לג, א). אם כן, לשיטת רבי יוחנן ראוי שהמלאכים יבינו את תפילתו כדי שיכניסו את תפילתו לפני הקב"ה.
כיוצא בכך מצינו גם בגמרא בסנהדרין: "רבי יוחנן אמר: לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו, ואל יהו לו צרים מלמעלה" (מד, ב וראה ברש"י).
אם כן, אנו רואים שרבי יוחנן (וכן רש"י) בגמרות בשבת ובסנהדרין רואה בחיוב שיהיה למלאכים תפקיד פעיל בבקשת רחמים עבור האדם.
עלינו לשאול כיצד תיתכן מחלוקת יסודית כל כך בין הבבלי לבין הירושלמי ובין הראשונים לגבי תפקיד המלאכים בתפילה?
במאמר זה נציע מבט חדש להתמודד עם פולמוס אמירת פיוט 'מכניסי מלאכים':
לאדם יש מלאך מיוחד שמליץ יושר עליו
הגמרא בבבא קמא (ב, א) דנה לגבי אב הנזיקין 'קרן' ובתולדותיו ובהבדל בין 'נגיחה' לבין 'נגיפה'. בהמשך שואלת הגמרא מדוע לגבי אדם נאמר "כִי יִגַּח" (שמות כא, כח) ואילו לגבי בהמה נאמר "כִי יִגֹּף" (שם לה)? מה פשר ההבדל?
הגמרא משיבה: "אדם דאית ליה מזלא [=אדם שיש לו 'מזלא'] - כתיב [=כתוב] 'כִי יִגַּח', בהמה דלית לה מזלא - כתיב 'כִי יִגֹּף'". יש לשאול מה הכוונה "אדם אית ליה מזלא"? מהו "מזלא"?
רש"י מביא שני פירושים. בפירוש הראשון כותב ש'מזלא' היא דעת, יש לאדם שכל לשמור על גופו. בפירוש השני רש"י כותב "אית ליה מזלא ואינו נוח להמיתו בנגיפה". במקום אחר רש"י הסביר את המושג "אדם דאית ליה מזלא" במילים הבאות: "מזליה - מלאך שלו, ומליץ עליו" (שבת נג, ב ד"ה 'מזלא'). נמצאנו למדים מהפירוש השני בדברי רש"י בב"ק וכן מדברי רש"י בשבת שלאדם יש מלאך ששומר ומליץ יושר עליו.
מצינו גם במקורות נוספים בחז"ל על מלאכיו של האדם: "דבי רבי שילא אמרי: שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו, שנאמר כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ" (תענית יא, א; וראה: אבות ד, יא; שבת לב, א).
יש לשאול מיהם המלאכים האלו?
האדם בורא מלאכים על ידי מעשיו הטובים
רבי שלמה מראדומסק כותב בחיבורו 'תפארת שלמה' בכמה מקומות שיהודי בורא מלאכים על ידי מעשיו הטובים, ומלאכים אלו שומרים ומליצים טוב על האדם: "הנה כתיב 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ' (תהלים צא, יא). הרמז בזה כאשר נודע כי בכל מצוה שהאדם עושה נברא ממנו מלאך" (תפארת שלמה וירא; יתרו ועוד). לא זו בלבד שהמלאך שנברא על ידי מעשיו הטובים של האדם, נותן לו הגנה גשמית ומליץ עליו, אלא גם נותן לו הגנה רוחנית ומעודד אותו "יְצַוֶּה לָּךְ" לעשות מצוות נוספות.
הצעה לפתרון הפולמוס
ראינו שגדולי ישראל נחלקו בשאלה 'האם מותר לפנות למלאכים?', אך השאלה היא מיהם המלאכים שאסור לפנות אליהם?
לפי ההבנה ש"אדם אית ליה מזלא", שיש לאדם מלאכים ששומרים עליו שנוצרו על ידי מעשיו הטובים (תפארת שלמה), ניתן להבין באור חדש את פיוט 'מכניסי רחמים'.
כאשר רבי יוחנן במסכתות שבת וסנהדרין ראה בחיוב שיהיה למלאכים תפקיד פעיל בבקשת רחמים עבור האדם, ייתכן שאין כוונתו למלאכים הכלליים כמו מיכאל וגבריאל, אלא למלאכים 'הפרטיים' של האדם שמגינים עליו ונוצרו על ידי מעשיו.
כאשר הירושלמי שולל תפילה למלאכים, הוא נוקט דווקא בשמות מיכאל וגבריאל: "אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל". אך אם האדם מבקש שהמלאכים שנוצרו על ידי מעשיו הטובים יהיו מליצי יושר עבורו, ייתכן שהירושלמי לא ישלול זאת. ואם כן, אפשר שאין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי.
ולכן, ייתכן שגם בפיוט 'מכניסי רחמים' אנו מתפללים שהמלאכים שלנו שנוצרו על ידי מעשינו הטובים הם יהיו עבורנו מליצי יושר. ואם כן, אנו מבקשים שתעמוד לנו זכות מעשינו הטובים.
***
לתגובות, לקבלת המאמר המלא, שאר חלקי הסידרה והצטרפות למיזם 'גמרא באמונה': העומק האמוני בסוגיות הגמרא בעיון: [email protected]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: