ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


היכרות הדדית בנישואין

אסתר אברהמי

מהו הסוד המיוחד והמקודש הקיים בין בני זוג נשואים?
ישנו מרחב בין בני זוג שהוא לא אתה או את, אלא המפגש האנושי, האמיתי, שחווים בו את התחושות המשותפות. מביאים אותם אל המרחב שביניהם וחווים ביחד את מה שנוצר ביניהם. מרטין בובר הדגיש שבמערכות יחסים לא מדברים "זה אל זה", כשני אובייקטים, אלא כ"אני ואתה", שתי ישויות שבמפגש שלהם, חווים האחד את רעותו. במטאפורה (שיצרה הדי שלייפר): לעבור בגשר אל השני ולשהות איתו בתחושותיו.
המציאות שמובילה את בני הזוג לקשיים ולריחוק הדדי, בין היתר, היא הצורך של כל אחד להגן על עצמו, עקב מציאות או פרשנות של מציאות שמזכירה לאדם פגיעה בעבר, במערכות יחסים קרובות ומשמעותיות, כשלא הייתה לו יכולת להגן על עצמו. כל אחד עוטה על עצמו "חליפות הגנה" ששומרות עליו מפגיעות נוספות. חליפות הגנה אלו, מהוות מחיצה בין בני הזוג, כך שנוצר ריחוק ולא מתאפשרת נקודת מפגש אנושית מהותית, פנימית, אמיתית.
---------
אבי ופנינה התנסו תחילה בגילוי של הפרשנויות השליליות של המציאות, שכל אחד מהם פירש לפי עולמו הפנימי. הם למדו להקשיב בכנות לפרשנויות ההדדיות שעזרו להם להבין מה מתרחש בעולמו של האחר. בהמשך התהליך, למדו גם להפוך את מה שנראה בעיניהם כשלילי, לפרשנות חיובית. כך למדו להתבונן גם על מה שקשה להם, באופן חיובי. התוצאה הייתה שהם נעשו קשובים יותר ונוצרה מוטיבציה לעבודה אישית וזוגית בתהליך בניין האישיות והזוגיות.
מהו הסוד שמאפשר כל זאת? ההקשבה מתוך רצון כן להבין האחד את זולתו. ההבנה, היא כניסה אל תוך עולמו הרגשי של השני כפי שהוא, מבלי לשפוט את מה שנאמר ולקבל את הקיים. לקבל- אין פירושו להסכים. אלא לקבל את הנאמר כחווית המציאות של המדבר, גם אם היא רחוקה ו/או מנוגדת לחווית המקשיב.
המרחב המקודש הזה, הוא סוד החיבור הנפשי-נשמתי ביניהם שהוא רק שלהם ומיוחד רק להם. כך נוצר רוגע נפשי שהרי הם כנים זה עם זה ונוצרת קרבה ואהבה שמייחלים לה כל כך.
---------
במקרה של ישי ויעל, חשתי שהם הגיעו כאשר כל אחד מהם "יושב" על חבית חומר נפץ. כל מילה ו/או משפט שלא נראה לאחד מהם, גורם ל"פיצוץ" ע"י כעס ותוכחה מצדו של ישי ובכי והתכנסות מצדה של יעל. הם נדמו בעיני, כשני פצועים שכל אחד משפשף את פצעי האחר ומכאיב לזולתו. הזמנתי אותם להתחיל ב"מבצע" היכרות אישית ופנימית. ישי בחר להיות הראשון להכיר את יעל. ביקשתי מהם תחילה, לשבת זה מול זו ולהביט בעיניהם בשתיקה. נוצרה ביניהם מבוכה ותחושה של משחק לא אמיתי. הסברתי שהמבטים הללו, הם חלק הכרחי בקשר חיבה ואהבה בין איש לאשתו. עקב חליפות ההגנה, הם שומרים על ריחוק וזרות. תרגול המבטים, יחזיר אותם אל המקום הזוגי הראוי: להכיר ולהיכנס האחד לעולמו של השני. שאלתי את יעל, איזו דמות משמעותית לה שהיתה רוצה להכניס את ישי לדמות הזאת. היא בחרה את אמא שלה. הדרכתי את ישי, לשאול בכנות ובאהבה, למה היא זקוקה ממנו כ"אמא". יעל סיפרה ל"אמא שלה", מה חסר לה וביטאה זאת בכאב גדול. ברגע שישי לא היה בעלה, אלא אמהּ, היה לו קל יותר להיות קשוב אליה, כי לא היה לו צורך בחליפות ההגנה שלו. כך נוצר מגע אמיתי עם רגשותיה של יעל. כשביקשתי ממנו לשתף בחוויה שלו, אמר: "ראיתי את הילדה הקטנה יעל שלא קיבלה את מה שמגיע לה. אבל למה החוסר הזה, מתבטא בינינו... מה אני יכול לעשות עם זה?", שאל בתסכול.
"בשלב זה, רק להכיר את עולמה הרגשי ולהבין אותה", עניתי. כל אותו הזמן יעל בכתה, וכשנשאלה לפשר בכיה ענתה: "סוף סוף הוא הקשיב לי באמת. זה בכי של הקלה. אני מרגישה יותר קרובה אליך ישי..."
המבטים שביניהם ומגע ידיהם אמרו הכל. יעל פנתה אלי ואמרה: "בשבוע הבא אשמח להכיר את עולמו של ישי...". בעז"ה, עניתי. וישי אמר "אני כבר מחכה לזה"...

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: