הרב שלמה אבינר
המחמיר תבוא עליו ברכה” אך בתנאי שקודם הוא מקיים מה שהוא חייב” ולא עובר עברות. זה דבר פשוט שלא זקוק למקורות” אך כיוון שלצערנו רבים נכשלים בזה” נזכור שני מקורות.
מרן הרב קוק כותב שיש למלא חובות לפי הדרגה. קודם כלפי המשפחה. כאשר כל אנשי המשפחה מאושרים מבחינה כלכלית” רגשית” רוחנית” אז יש לעשות חסד לכל עם ישראל. וכאשר לא נותר אדם אחד מישראל במצוקה” מכל סוג שהוא” אז יש לעבור לכל המין האנושי. ואז” כאשר לא נשאר אדם בכל המין האנושי שחסר דבר” הגיע הזמן לדאוג לבעלי חיים (עין איה מעשר שני” טז).
רבנו אברהם בן הרמב”ם כותב שאל לו לאדם לנהוג בפרישות” אם זה בא על חשבון חובותיו לאשתו” לילדיו הקטנים” וכן להוריו הזקנים שאין להם כוח להשתכר למחייתם (המספיק לעובדי ד'” על פרישות).
וכן הוא כותב” שלפני שאדם מפלס לו דרך אישית מרוממת” עליו לקיים את מה שמחייב את כל עם ישראל.
לכן “ולא עם הארץ חסיד” (פרקי אבות ב” ה)” שהרי מצד אחד הוא נוהג בחסידות” אך עובר על מצות תלמוד תורה שהיא מן המצוות היותר חשובות.
הוא מסביר שתפילות שאדם מוסיף על עצמו” הן כמו מתנה” אך חובותיו הן כמו פירעון חוב” ולא יתכן שאדם יתן מתנה למי שהוא חייב לו כסף אך לא יחזיר חובו. ועל זה נאמר שד’ “לא יקח שוחד” (דברים י” יז).
לדעתו זו כוונת ישעיהו הנביא: “קרא בגרון אל תחשך כשופר” הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם” – כלומר חוטאים. אבל במקביל :”ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון”” מחפשים קרבת ד’ (ישעיהו נח” א-ב).
לכן” קודם על אדם לקיים את החובה הכללית של עם ישראל ולא להפיל דבר” ורק אחר כך ילך מעלה מעלה בדרכו במיוחדת.
למשל” עשר שנים צום מתוך חסידות” יתבטלו בגלל אכילה אחת מן הגזל; לבישת מלבושים גסים מתוך פרישות ברוב ימיו” תתקפח אם לובש בגד המחויב ציצית בלי ציצית; חיי פרישות ובדידות בהרים במשך שנים רבות יתקפחו” אם השאיר בלי מזוזה בית החייב בה.
לכן גדולי ישראל שהיו שייכים למדרגות גבוהות” נזהרו מאוד לא להיכשל בחטא” כגון אבא חלקיה שאחז בכל מיני תחבולות כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת (תענית כג” א) (המספיק לעובדי ד'” על ההליכה בחוקות התורה).
ובכלל” יתכן שאותם אנשים מתנהגים כן למראית עין” כדי למשוך תשומת לב (שם” על נאמנות המעשים).
