פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > אנשי קודש

אנשי קודש

חירות של אמת
בפרשת משפטים התורה עוסקת” כפי שהיה אומר רבנו הרב צבי יהודה ” באחד המושגים הבסיסיים בנפש האדם” מושג החירות. והיא נפתחת בפרשת עבד עברי: “שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם”. כשמצד שני התורה מאפשרת לאדם גם להישאר: “אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי”.
אלא שהוא לא יכול להישאר עבד ללא רציעת אוזנו” ומדוע באוזנו דווקא? “אמר הקב”ה אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי (ויקרא כה” נה) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע…”
– אל תהיה עבד של בשר ודם” תהיה עבד של הקדוש ברוך הוא.
אז מדוע שנגדיר את הקשר לה’ כחירות? לכאורה גם זו עבדות.
אולי זה חלק מעומק הדברים של חז”ל בעקבות הפסוקים. החירות אינה מתבטאת רק בזה שאדם עושה או רוצה בנקודת זמן מסוימת” אלא במה שמתאים לנפש שלו.
“כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים…” מתי זה נקבע? מתי זה נחקק במציאות? ביציאת מצרים” שבה לדברי חז”ל מידת הדין רצתה לקטרג ואמרה: “הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה “. ולפיכך בעצם לא היו ראויים לצאת. ובכל זאת” מידת הרחמים האלוקית פוקדת את ישראל לטובה.
לכן אפוא אנחנו שלו” ומתוך כך” מה שהוא מצווה עלינו הוא בעצם חלק מאישיותנו” חלק מעצמיותנו. וממילא” החירות מולידה אחריות. והמילים “כי לי בני ישראל”” משמעותן” בתוך המהות שלהן – עבדים. עבדים לה’.
אומרת התורה” “לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא “” אל תתעסק עם שמועות! מצווה שהיא קשה מאד היום” כי כל הכלים הטכנולוגיים מגרים את הסקרנות” מגרים לבחוש בשמועות” אז איך התורה אוסרת על זה?
אלא שבעצם התורה אומרת לי: אם תהיה נאמן לעולמך המוסרי” אם תהיה נאמן לאחריותך שהיא חלק ממה שמתאים לך – תתרחק משמועות.
אם נצלם את הנפש בנקודת זמן מסוימת” יש בה פן מסוים של עבדות” כי אני רוצה לשמוע שמועות” אני רוצה להתעסק בהן והקב”ה אומר לי – ‘לא’. אבל אם מתבוננים בזה בעומק הנפש” זה שחרור עצום. לא להשתעבד לשמועות.

דוגמא נוספת” “אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ “. איננו עוסקים בהלוואות לעמים. מדובר בבן-אדם ספציפי שחסר לו” מצווה לעזור לו. אבל משמע מהכלי יקר” שהדגש הוא על המילים את ‘העני עמך’. אל תתנשא” אל תחשיב את עצמך” תהיה אתו. הוא כמוך” חלק מעמי. “כך העני זה בתוך עמי הוא יושב ועל ה’ הוא משליך יהבו ומלוה ה’ חונן דל כי החונן דל הוא מלוה לה’ ולא לו “.
התורה כותבת את הדברים בלשון רשות . ולפי הרמב”ם בהלכות מתנות עניים מצווה גדולה ממצוות הצדקה היא לתת הלוואה” תמיכה” שותפות” לתת אפשרות לעסוק בעסק. זוהי מצוות הצדקה .
מדהים שנוהגים לקרוא פרשה זו בערב ראש חודש אדר. פרשת שקלים. אדם צריך לתרום” אדם נותן” הוא לא רק מקבל. זאת ההכנה לחודש אדר” וזו השמחה של חודש אדר – כשעוברים אותה נכון” כל כולה עושה את האדם נותן. ואין זו “שמחת כריסו” שמחת פרטיותו. זהו בירור עצום של חירות האדם.

סוגיה אחרת בפרשה אומרת “וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב… “. אומר החת”ס – אל תתעקש . תקשיב לזווית השונה שעולה על ידי זולתך. עכשיו” כשאומרים לאדם להקשיב” הוא עלול להרגיש בשטחיות שזה חונק את אישיותו. אבל אם יש לו טיפת ענווה הוא מבין שהזווית שממנה מסתכל הזולת אולי דווקא מעשירה את הזווית שלו. ואז ההקשבה אינה צמצום אלא – חירות.

במצווה הבאה” התורה משתמשת במילים לא קלות:
“כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ… כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ… ” הוא מוצא אותו. ואז כתוב “וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ “. אומר האונקלוס – “תשבוק מה דבליבך עלוהי”. עזוב את המשקעים” אלו קליפות חיצוניות” ותגלה את אהבת ישראל. את הפנים של הקשר בין הנשמות. לכן אותה מצווה שכתובה כאן בפרשת משפטים בלשון ‘אויבך'” ‘שונאך'” כתובה בפרשת כי תצא בלשון ‘אחיך ‘. לא קל לעזוב את מה שבליבנו. הלב צריך להיות נקי” ואולי זה חלק מפרשת שקלים” חלק מברכת חודש אדר.

חיים ארוכים
אם כך” כשנבקש מהקב”ה בשבת על חודש אדר” נבקש חיים ארוכים” חיים של איכות” חיים של מידות” חיים של ברכה לאחרים . נבקש שבאמת נקודת החירות תתברר במלוא עוצמתה בדור הזה” וכל המושגים שבראייה עכשווית-שטחית משרתים את האינטרס שלי” צריך להשתחרר מהם כדי להיות בן חורין אמתי.
ולא בכדי אומרת המשנה בפרקי אבות “שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה “. הברייתא לא אומרת שמי שעוסק בתורה הוא בן חורין. כי אם אני קורא את פרשת משפטים ולא הולך לפי הסדר” ולא מתייחס לפרשת עבד עברי” אני עלול להישאר במחשבה השטחית שהכול זה עבדות.
ואילו אם אדם פוגש תורה אמתית” בלי מרכאות” תורה גואלת” לא מצד היותה שייכת לצד זה או אחר” אלא באמת איך התורה מטהרת את החיים” נקודת ההסתכלות שלו הופכת להיות נקודת הסתכלות של חירות גדולה.

הרבי מקוצק שיום הזיכרון שלו חל בשבוע החולף אמר על הפסוק: “וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי “. אנשים של קודש. אנושיות של קודש. התורה לא באה להנחית על המציאות ידיעות או מעשים” אלא היא באה לגלות מה יש בתוך הנשמה שלנו. ולכן מי שעוסק בתורה ומחפש את החירות ימצא אותה!
כשהתורה אומרת לנו תהיו בני חורין באמת” היא אומרת לנו ‘אנשי קודש תהיון לי’. קחו את האנושיות” תפתחו אותה” תטהרו אותה. תגלו איזה קודש יש בתוכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

שיעור לחיים: כך תעלי על הדרך לבניית הבית המושלם עבורך
Shape-2
שיעור לחיים
מבט חדש על חודש אדר: תורה וקודש – עול או חירות?
Shape-2
חודש אדר5
להתגבר על המרחקים
Shape-2
machon
להשתתף בצרת הציבור
Shape-2
machon
Shape-2
machon
אוהב שלום ורודף שלום
Shape-2
machon
ממשימה למשימה
Shape-2
machon
צדיק טוב וצדיק שאינו טוב
Shape-2
machon
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ – שיחה לפורים
Shape-2
machon
וקראתם דרור – שיחה לפרשת כי תשא
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן