מהכלל לפרטים

העניינים האלוקיים מתגלים במדרגות” על פי סדר עליון. בסוף פרשת “יתרו” אנו נפגשים” מכוח הסדר האלוקי” עם מדרגת המעבר בין מעמד הר סיני הכלל כללי” לבין התפרטות “המשפטים אשר תשים לפניהם”” בין השמימיות לארציות. ההתפרטות מתחילה בעניינים חמוּרים” שורשיים ויסודיים ביותר. “אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם” לכן “אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם”” “חרבך הנפת עליה” ו”ולא תעלה במעלֹת על מזבחי אשר לא תִגלה ערותך עליו” – עבודה זרה” שפיכות דמים וגילוי עריות – ואחר כך יש התפרטות. מן החמוּר – אל הקל. העניין הראשון הוא “המשפטים אשר תשים לפניהם” שכבר נזכרו בקיצור בפרשת “בשלח”. “שׁם שׂם לו חק ומשפט”. המשפט שייך לציבור. המשפטים הם הסדרים של הציבור” סדרי החיים החברתיים” סדרי השראת השכינה בכלל ישראל. מכאן נובעת קדושת המשפט בישראל.
בסוף פרשתנו: “לא תבשל גדי בחלב אמו”. בסיום השלם והמקיף את הכל” חוזרים לנקודה היסודית. במציאות הבריאה יש חילוקים ומדרגות” הבדלות והבחנות. התגלות הבורא בבריאה היא במדרגות. בשר מותר לחוד” וכן חלב” אבל כשמערבבים אותם בצורה לא נכונה – הם אסורים. יש צורך בבירור הבחנות ובמניעת ערבוביה ביניהם. כאן מופיע העניין של “חיי עולם נטע בתוכנו”” שהם תורה שבעל פה” בהדרכה מפורטת על הצורך בזהירות ובהבחנה. כך הכרחי וכך בריא. וכשם שיש הבחנות בבריאה הגשמית” כך יש מדרגות בבריאה הרוחנית. הבחנה בין טוב לרע ובין חושך לאור” היא דבר מובן. יש מקום להבדלה עוד יותר עמוקה: המבדיל בין קודש לקודש. זוהי עמקות ההבדלה השייכת להבחנות בגילויים של אלוקות בעולם.
גם בתורה יש הבחנות: נגלה ונסתר. נגלה ונסתר – הכל פנים של תורה. יש שבעים פנים לתורה. יש גדולי תורה ורוח שעיקרם בהלכה” ויש שעיקר כוחם באגדה. ויש לדייק היטב בהדרכה ולא לערבב. לא לעשות ‘דייסה’. אבל התורה כוללת הכל. המערבב הלכה ואגדה כמערבב כלאיים. אבל בכלאיים” כל מין חשוב במהלך החיים. רק הערבוב אסור” כמו בבשר וחלב. הבחנה אינה פירוד. תורת ד’ תמימה!