ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


היכרות הדדית בנישואין ב'

אסתר אברהמי

כשישי ויעל הגיעו, ישי פתח ואמר: "יעל המשיכה בבית את השיתוף מהפגישה שעברה, בחוסר שיש לה מאמא שלה ואני השתדלתי להקשיב לה."
"אני שומעת שהשתדלת... איך הרגשת?" "האמת", ענה ישי, "היה לי קשה. הרגשתי כאילו שהיא מתלוננת כלפי שאני לא מספק לה את החוסר שלה, למרות שהדגישה שהיא לא מתלוננת. זה בכלל לא פשוט להקשיב באמת. אני צריך להתאמן עוד על זה. אבל הפעם אני רוצה לשתף. אפשר?"
הייתה לי תחושה שיש צורך לברר מטענים רגשיים המצויים מתחת לפני השטח ומתחילים לעלות, כתוצאה מהתרגול החדש.
הזמנתי אותם להתקרב יותר כשהם ישובים זה מול זה ולהביט זב"ז בשתיקה. הפעם המבוכה הייתה קצרה יותר. ביקשתי מיעל לשאול את ישי, איזו דמות משמעותית, היא תהיה עכשיו בשבילו. גם ישי בחר את דמות האם. ישי הטיח כלפי "אימו", את כל מה שישב בליבו. הוא התלונן על כך שהייתה ביקורתית כלפיו ושדרשה שיבצע מטלות, כפי שהיא מבקשת במדויק. הוא התלונן שהסדר והניקיון בבית חשובים לה יותר ממנו ושהיא אילצה אותו בכוח לקום לתפילות, הן ביום חול והן בשבת. "את מתנהגת בבית כמו מפקדת. גם אבא חייב לסור למשמעתך. אני שונא היום את התפילות, שונא שאומרים לי מה לעשות..."
יעל כבר לא הייתה מסוגלת להיות קשובה אליו. היא התנועעה בחוסר נוחות ואחר טענה כלפי ישי: "אתה לא מתלונן על אמא שלך. אתה מתלונן עלי! את כל מה שאתה אומר עכשיו, אתה אומר לי כל הזמן! אני משקיעה כל כך הרבה בבית ויש לך עוד טענות..."
עצרתי את שטף דיבורה וביקשתי מהם לבדוק, מה קרה כאן עכשיו. יעל הייתה נסערת ואמרה שזה לא פייר שהוא משליך את כל מה שחווה עם אימו כלפיה, כי היא לא אמא שלו. "אני כל הזמן מרגישה שמתחת לפני השטח יש לו ביקורת כלפי, גם כשהוא מנסה להיות נחמד אלי. אני באמת עושה כל כך הרבה בבית, רק שיהיה מרוצה ממני ...אני כעוסה ומותשת. נמאס לי לרצות את כולם ואת בעלי, במיוחד כשיש לו עוד טענות כלפי..."
כל אותה עת, ישב ישי בתדהמה. לאחר שיעל שתקה, אמר בשקט: "באמת דיברתי אל אמא שלי. לא שמתי לב שאת אותם הדברים, אני מרגיש כלפי אשתי. מעולם לא חשבתי כך...אני לא מבין...".
"אז למה כל מה שאתה מרגיש כלפי אמא שלך, צריך לעבור אלי? מה אני אשמה?"
"אני באמת לא יודע... לא התכוונתי לזה בכלל...(שתיקה)...עכשיו ששמעתי את עצמי, את באמת מזכירה את אמא שלי והכפייה שלך שדברים ייעשו כרצונך, גורמת לי לכעס ולהתנגדות. סבלתי מספיק מאמא שלי ואני לא צריך שידור חוזר. אני לא רוצה לראות אותך בדמות אמי."
" גם אני לא רוצה להיות אמא שלך. מה קורה בינינו עכשיו? אני מבולבלת..."
הסברתי שבאופן לא מודע, ישנו מצב שאדם בוחר בן או בת זוג דומה לדמות המשמעותית, כדי לשחזר חוויות ילדות שליליות ולהשלים אותן באופן חיובי. "במקרה שלכם, אתה בחרת בדמות שמזכירה לך את אמך. כשהיית ילד קטן, קיבלת בלית ברירה את "המפקדת" ונותרת עם כעסים בלב. עתה, כשאתה בוגר, אתה מסוגל להתמודד דרך המראה של אשתך ע"י שיתוף, כבוד ושוויון ערך. ובדרך זו "תנקה" את הכעסים שיש בך שלא נותנים לאישיותך ביטוי מלא ומאוזן. זו הזדמנות וזו מתנה בשבילך.
לאחר שתיקה קלה, אמרה יעל: "עכשיו אני מבינה למה אתה מתקשה לעזור בבית גם בדברים פעוטים. אני גם מבינה למה אתה לא לוחץ על הילדים להתפלל, למרות שאני מבקשת ממך. ראיתי אותך כילדותי וכחסר אחריות כלפי וכלפי הילדים..."
"אני מודה שמה שקרה כאן בינינו, מבחינתי, זה גילוי מפתיע שלא ידעתי לקשר בין העבר להווה", אמר ישי.
"ואני מרגישה שהגילוי הזה בא על חשבוני", אמרה מיכל ואחר פנתה אלי: "נוכל לדבר על זה בפעם הבאה?", שאלה יעל.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: