ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויקרא
פרשה נוכחית: צו
 


היכרות הדדית בנישואין ג'

אסתר אברהמי


בתחילת הפגישה עם יעל וישי, ישי שיתף שהשבוע הוא היה רגוע יותר. לשאלתי, מה לדעתו איפשר לו להיות רגוע, ענה שנדמה לו שזה הגילוי המפתיע מהפגישה שעברה.
"מה בגילוי הזה הרגיע אותך?", שאלתי. "המודעות שאני משחזר את היחס שלי לאמא שלי אצל אשתי... זה מפליא איך אנחנו פועלים מתוך העבר באופן אוטומאטי לא מודע. עצם הידיעה, כבר מרגיעה."
יעל: "נכון. אבל כמו שאמרתי בשבוע שעבר, למה זה על חשבוני? למה אני צריכה לסבול את קשיי הילדות שלך!"
ישי: "אולי גם אני סובל את קשיי הילדות שלך? את עושה הרבה מעבר ליכולת שלך, גם במקומי, ואח"כ כועסת עלי שאני לא עושה כמו שאת רוצה ומאשימה אותי שלא איכפת לי ממך".
יעל: "אבל אם אתה לא מוכן לעשות את מה שאני מבקשת, אז אין לי ברירה. תמיד עשיתי מעבר ליכולתי. למרות זאת לא העריכו את המאמצים שלי וגם אתה לא מעריך. אז איך אני לא אכעס?"
פניתי אליה: "כששיתפת בצרכים שלך, הבנתי שהיה חשוב לך לרצות את אמך, כדי שבתמורה, תזכי להערכה וליחס קרוב ואוהב. כתוצאה מכך, היא דרשה ממך יותר ויותר וראתה זאת כמובן מאליו. בפגישה אז, הבנת שמכיוון שלא יכולת לשים גבולות לעצמך, כעסת שמבקשים ממך מעבר ליכולתך. במילים אחרות, ציפית שאחרים יעשו את העבודה במקומך. את מה שלא היית מסוגלת לעשות אז, כשהיית קטנה, עכשיו את מצפה שישי ישים גבולות במקומך, בדיוק כמו שציפית מאמא שלך ואולי גם מאחרים."
יעל: "נכון. אני משקיעה מעל ומעבר ליכולתי ואז אני כועסת עליך שאתה לא מקל עלי. וגם על עצמי, שלא מצליחה לשים גבולות ליכולות שלי."
פניתי ליעל: "עתה זו ההזדמנות שלך. לְמה את זקוקה כעת מישי, כדי שתוכלי לשים גבולות לעצמך ולא לעשות מעבר ליכולתך?"
יעל: "שהוא לא יתנגד או יבטל את מה שאני מבקשת ממנו."
ישי: "עכשיו שאני מבין את הסיבה להתנגדות שלי, יהיה לי יותר קל לשמוע אותך. אבל את דורשת ממני הרבה פעמים במשך היום וזה נותן לי הרגשה שאת מכריחה אותי. זה קשה לי."
הרגשתי ששניהם עכשיו פתוחים לקבל משימות: "מה דעתכם שאת תתכנני, מה הכי חשוב לך ותודיעי לו בתחילת היום. תשתפי את ישי, מה את מעוניינת לעשות ומה לא, כדי לבטא את הגבולות שלך. כשתדע מראש ותתכונן לקבל ולא להתנגד, תוכל להתייחס לבקשה מתוך רצון לתמוך ולעזור, כחלק מחובותיך. שניכם תצטרכו להתחשב זב"ז: את תבקשי פחות מהרגיל ואתה תנסה לראות בבקשותיה, את הקושי שלה בגבולות. לאחר שתתרגלו, תוכלו להיות יותר ספונטניים. העיקר שתשימו לב לתהליך של כל אחד מכם. זו בעצם מעבדה לגילוי עצמי ואישי של כל אחד בדרך אל הזוגיות השלמה".
יעל: "מה שמאתגר ומאלץ אותי לשים גבולות לעצמי, זה דווקא המקום של ישי שלא מוכן לעשות כל מה שאני רוצה, ועכשיו אני מבינה שזה לטובתי".
ישי: "ומה שמאלץ אותי ללמוד לשתף פעולה, לעזור ולתמוך ולהרגיש טוב עם זה, במקום להתנגד על כל דבר קטן, זה דווקא הבקשות שלך ממני שאני שומע אותן כדרישות."
יעל: "אז תזכור שאני בסה"כ מבקשת ולא דורשת".
שניהם נראו נינוחים ולאחר שתיקה, יעל הוסיפה: "יש עוד נושא שמטריד אותי. ההתנגדות של ישי להגיע לבית הכנסת לתפילות במניין ושאין לילדים דוגמא אישית..."
ישי: "אם לא תלחצי אותי ולא תכעסי על זה, אני מאמין שההתנגדות שלי תיעלם. אבל אני צריך את הזמן. את יודעת שתפילות חשובות לי. אני יודע שאני פוגע בעצמי, אבל זה מעבר לשליטתי כרגע."
הם רק בתחילת הדרך, חשבתי לעצמי. את העיקרון הם הבינו. עכשיו עוברים מהלכה למעשה בהדרגה. לכן אמרתי: "נראה לי שכדאי כעת להתמקד בנושאים הקשורים להתנהלות צורכי הבית בלבד. ייתכן שתוך כדי התרגול שלכם, תהיה אווירה חיובית שתאפשר לך ישי, ליזום מרצונך ולבחור עפ"י יכולתך להגיע לתפילות במניין."
"כשמבינים את התהליך, יותר קל בהתמודדויות הלכה למעשה", סיכם ישי ויעל הסכימה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: