בכייה של חינם

חז”ל מלמדים אותנו שהיום בו חזרו המרגלים לעם ישראל ובישרו להם את תוצאות שליחותם היה ליל ט’ באב. באותו לילה ‘ותשא העדה את קולה ותבך'” ועל זה אמר הקב”ה: ‘אתם בכיתם בכייה של חינם ואני אקבע לכם בכייה לדורות’.
מהו הבכי? בכי הוא מצב נפשי הגורם לעיניים להתלחלח ולהתמלא בדמעות. אפשר לומר שאדם הבוכה מתוך מרירות הוא אדם שאינו מסוגל להביט למרחקים” הוא מתכנס בתוך עצמו. התמודדות מול האתגרים שמעמידה ארץ ישראל” דורשת ראייה בהירה. על ארץ ישראל נאמר בפסוק ‘ארץ אשר עיני אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה’. ארץ ישראל מאופיינת בהסתכלות רחבה” שאינה מתמקדת בהווה אלא בעתיד ובנצח.
זוהי אולי גם הסיבה שפרשת שלח לך מסתיימת בפרשת ציצית. עניינה של הציצית הוא ‘וראיתם אותו’. היכולת להביט פנימה אל המצוות” ליצור חיבור עם מעשה שמקשר אותנו אל הנצח” להביט אל תוכיות הדברים – זהו התיקון לחטא המרגלים.