ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות, מסעי
 


יניקת החיים מארץ החיים

הרב יורם אליהו


"ארץ ישראל איננה דבר חיצוני לאומה, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי... ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". כך מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל בפתיחה לספר אורות, שאין לראות את הארץ כאמצעי, כמקום מגורים לקיום החומרי או אף הרוחני של האומה אלא יש כאן קשר חיים עמוק וסגולי שכדי להבינו, אומר הרב, צריך להיות קשור "לרוח ה' אשר על האומה בכללה". מתוך הבנה זו נוכל להבין קצת את חומרת העונש של המרגלים ושל כל ישראל שכיוון שכפרו בקדושת הארץ, נגזר עליהם למות במדבר, וכיצד זה לא מצאנו עונש כזה על חטא העגל שלכאורה הוא חמור יותר?. מסביר רבנו הרצי"ה על פי הפסוקים שסידרו לנו לומר בתפילה ב'יהי כבוד' אנו אומרים "כי בחר ה' בציון איווה למושב לו". ואחר-כך "כי יעקב בחר לו י-ה", ופסוק שמחבר את הבחירות הללו יחד " כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". רואים שהגאונים שחיברו תפילה זו הקדימו את בחירת הארץ לבחירת העם. אומר הרצי"ה "בחירת הארץ ובחירת העם הן אחדות אלוקית שלמה השייכת לבורא עולם ובורא ההיסטוריה. הן עניין חיוני אחד שלם". וזה היה חטא המרגלים - חוסר בירור והבנה בחשבון האלוקי המציאותי של שייכות העם והארץ, "הנקודה היסודית שחסרה אצל מוציאי דיבת הארץ, היתה נקודת ההכרה והאמונה בחיוניות השלמה של העם והארץ" (שיחות הרצי"ה. פרשת שלח).
ע"פ זה נבין את דברי התנחומא שהביא רש"י בתחילת הפרשה: למה נסמכה פרשה זו לפרשת מרים שבסוף פרשת בהעלותך? שהקב"ה הראה להם מה עונשו של המדבר לשון הרע, במרים שלקתה בצרעת כי דיברה לשון הרע על משה, והם, ראו ולא למדו מוסר, שקל-וחומר שאסור לדבר לשון הרע על הארץ. והדבר תמוה, איזה קל וחומר זה? אפשר להבין שחמור מאוד לדבר לשון הרע על משה, אך על הארץ, שהיא סתם עצים ואבנים, מדוע חמור כל כך לדבר עליה? אלא באמת זו ארץ חיים, זו חיוניות, היא אינה סתם אדמה דוממה, כל מציאותם של ישראל תלויה בה ולכן המדבר עליה לשון הרע וכופר בעומק הקשר החיוני בינה לבין עם ישראל נענש באופן חמור כל-כך.
על הקשר המיוחד שלנו לארץ מלמדנו הרב קוק מתוך מצוַת ברית המילה, שהברית על הארץ ומצות המילה נאמרו יחד בסוף פרשת לך-לך. כותב הרב (בעולת ראי"ה ח"א עמ' שצח), שכתוב בספר 'שער החצר' (לרב דוד בן שמעון בעל הצו"ף דבש ובו תרי"ג פירושים על מעלת ארץ ישראל. סי' קנ"ב, בשם ספר טוב הארץ) שמעלת ארץ ישראל גדולה כמעלת ברית המילה, ורואים זאת מארבעת השמות של ארץ ישראל, ארץ חיים, ארץ צבי, ארץ ישראל, ארץ הקדושה, סופי התיבות הם, מ י ל ה. ואומר הרב: ואני מוסיף לעניות דעתי שראשי התיבות של השמות הללו: י-שראל, צ-בי, ח-יים, ק-דושה הם - י צ ח ק. שהוא הראשון שעשו לו ברית מילה בן שמונה ימים, ובזה יש לנו יתרון על ישמעאל שלא נימול לשמונה כך שברית הארץ וההבטחה עליה, הם לנימולים לשמונה, לעם ישראל בלבד. מתוך ראיה עמוקה זו וקשר אמיתי לארצנו, נזכה לקיום המלא של קריאתם המהדהדת של יהושע וכלב "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".


תגיות: פרשת שלח לך



מאמרים נוספים מעלון פרשת שלח לך תש"פ:
מהי ידיעת הארץ? - הרב דב ביגון
תוכנית המאה - הרב שלמה אבינר
רעידת אדמה - הרב חגי לונדין
בכייה של חינם - הרב חגי לונדין
"ועבדי כלב"?! ואנחנו... - הרב ערן טמיר
זבח משפחה - הרב אייל ורד
שאלות מבית מדרשנו - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: