ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות, מסעי
 


אז מה, הגעת ליעד?

יפה

סיפור
טור המכוניות שהשתרך לפניהם הכניס את יוסי ללחץ. הוא החל לחשב לאיזה מסלול כדאי להיכנס, ראה שהמסלול הימני דווקא מתקדם מהר יותר. הבעיה היתה שהוא כרגע לא הנהג... הוא מביט אל חברו שאוחז בהגה והשלווה שהיתה נסוכה על פניו כשהוא ממשיך באיטיות על אותו מסלול שבקושי זז, ממש הרגיזה אותו. הריהם עלולים לאחר. הוא התחיל לסמן לנדב חברו עם היד כשהוא מצביע על צד ימין, וכאילו כלום... זה ממשיך לנהוג באיטיות על אותו מסלול. יוסי מביט בשעון. בעוד כחצי שעה עליהם להיות בישיבה חשובה, והם כאן בפקק נוראי שאילו הוא היה הנהג אין ספק שבמעבר מנתיב לנתיב היו כבר מגיעים... אך הנה בסופו של דבר הם הגיעו רק באיחור של דקות מספר.
יוסי הכין מראש את דבריו בפני המנהלים, ידע בדיוק מה הוא עומד לומר. עתיד החברה חשוב לו יותר מכל דבר אחר וכמובן יש לו ההצעה הטובה ביותר. הישיבה החלה, הדוברים החלו לשאת דבריהם, אבל הוא מקשיב ואינו מקשיב, מבקש לבדוק היכן הטעויות שנפלו בטיעוניהם, הוא, בדבריו יקעקע אותן אחת לאחת, ויציג את תוכניתו. ובעוד השיח נמשך, מאבד יוסי את סבלנותו ומתחיל לנוע באי נוחות. נדב חברו יושב בנחת ומקשיב בעניין רב לכל הנאמר, לא פעם מהנהן כלפי הדובר, כמעודד אותו להמשיך. הזמן הולך ומתמשך עד שלפתע קם יושב הראש לנעול את הישיבה שנתארכה למעלה מהמידה, ומתנצל בפני מי שלא הספיק לדבר. והוא מסכם תוך שהוא מסיק מסקנות מכלל הדברים שנאמרו. יוסי המאוכזב היה מופתע, כי מה שסיכם היו"ר על פי כל הנאמר עד עתה מפי הדוברים תאם את מה שהוא עמד להציג, אבל בצורה הרבה יותר משודרגת ומועילה. הוא היה חייב להודות בינו לבין עצמו שמכלל הדברים צמחה תועלת מעולה לחברה... אילו רק הקשיב...
יוסי ונדב שבו למכונית. עתה ציפה להם ערבו של יום עיון בעניינים תורניים. נדב נעלם מיד באחד האולמות.
יוסי הסתכל בתוכנית. מבחר הרבנים והשיעורים באותה שעה היה גדול. הוא לא ידע בדיוק לאן ייכנס. הימר על רב מסוים, ונכנס. התיישב והחל להקשיב. נראה לו משעמם. ובראשו עולה המחשבה ש... רגע, הנושא באולם הסמוך מפתה יותר. הרים את התיק ואת המחברת שפרס על השולחן ויצא בזריזות אל עבר האולם הסמוך. אך גם שם הטרידה אותו המחשבה במשך ההרצאה, אילו שיעורים הוא מפסיד... וכך התנהל לאורך כל אותו ערב, כשהוא חש כל הזמן החמצה על מה שהפסיד, ובעצם לא נהנה אף לא משיעור אחד שלם...
שבו מאוחר לביתם.
זה נכנס לישון ואינו מסוגל להירדם. בתחושה שהתפספס לו יום שלם. עוד יום של החטאה...
וחברו נרדם מיד בתחושה מלאה שניצל את היום באופן מושלם...



מאמרים נוספים מעלון פרשת קרח תש"פ:
היררכיה לעומת אנרכיה - הרב דב ביגון
אני יודע הכל - הרב שלמה אבינר
לא להתפעל מתחושות - ד"ר מיכאל אבולעפיה
הרב ערן טמיר - הרב ערן טמיר
ממ"י דקדושה... - הרב יוני לביא
שאלות מבית מדרשנו - הרב יואב מלכא
צדיק טוב וצדיק שאינו טוב - הרב אלישע וישליצקי
כבוד התורה ולומדיה - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: