ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות, מסעי
 


כיבוד הורים והתקדמות אישית

הרב יואב מלכא


כיבוד הורים והתקדמות אישית
המצווה לכבד את ההורים והרצון לכבדם, מתנגש לעיתים עם רצונות וצרכים אישיים שחשובים מאוד בעיני, כמו התפתחות אישית-תורנית או נפשית כללית.
(למשל הוריי רוצים שאשאר בבית בשבת, ואני מעדיף לשבות במקום אחר שארגיש שם טוב יותר, כמו בישיבה, עם חברים, או בכל מקום נכון אחר שאני מתפתח בו.
אמנם בטווח הקצר, יש לי רצון לכבדם, אפילו על חשבון הרצון האישי שלי. אך בטווח הארוך זה יכול לגרום לי לניתוק רגשי מתוך הרגשה של כפיה חיצונית מצדם והתבטלות מסוימת לרצונם. מצד שני קיימת המצווה עצמה של כיבוד הורים והתחשבות בהם שאותה צריך לקיים
כיצד נכון לנהוג במצבים מסוג זה?

תשובה
?מצוות כיבוד ומורא הורים והלכותיהם, יונקים אף הם מן הכלל הגדול שהתורה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ולכן למרות חומרתה וקשיי קיומה וכדברי אביי: "אשרי יתום אני!!" - אף על פי כן לא יעלה על הדעת שתהא המצווה צוררת או מבטלת את צורכי קיומו העיקריים והתפתחותו הגשמית, הנפשית והרוחנית של הבן. ולכן בכל מקום שעלול להתרחש ניגוד שעשוי לקפח זכויות יסוד אלה של הבן, תידחה מצוות כיבוד אב ואם, בחלקה, רובה או כולה. ודוגמא לשאלת הגמרא האם הבן מחויב לכבד את אביו מכספו שלו או מכספו של אביו דווקא, וכן דרשו חז"ל את סמיכות מצוות כיבוד אב ואם ומוראם למצוות שמירת השבת - להורות שאין כיבוד אב ואם מבטלים איסורי שבת. והרב צבי יהודה זצ"ל, בשיעוריו לפרשת משפטים בדין עבד עברי, כתב שאין לבן לעכב את התפתחותו הרוחנית ולוותר למשל על לימוד במקום תורה שליבו חפץ מפאת מצוות כיבוד הורים, אפילו אם ידרשו זאת הוריו ממנו. ואף נשמע מדבריו שוויתור כזה מצד הבן יש בו צד עבדות ואובדן חירות יסודית שיכול להשפיע לרעה על בניין אישיותו לעתיד.
אבל למרות כל דברינו צריך הבן, אף שמעיקר הדין הוא פטור, לשער בשכל ישר, ברגישות, בענווה ובעצת חכמים מתי יוכל בכל זאת להשביע רצון הוריו ולכבדם מבלי שיפגעו עיקרי התפתחותו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: