כולך יפה רעיתי ומום אין בך

מצוות פרה אדומה באה כתיקון לחטא העגל כלשון רש”י: “תבוא פרה ותכפר על העגל”. המדרש (לקח טוב) מרחיב את הלימוד הזה ודורש את כל הפסוק “פרה תמימה אשר אין בה מום” וכו'” על כפרתם ומעלתם של ישראל” “פרה אדומה – תבוא פרה אדומה ותכפר על הזהב שהוא אדום; תמימה – תבוא תמימה ותכפר על אומה שהיא תמימה” אשר אין בה מום” תבוא אשר אין בה מום ותכפר על אומה אשר אין בה מום…”.
החטא בעם ישראל הוא מקרה” כמו שמלמד המהר”ל ב’נצח ישראל'” והמדרגה העמוקה והאמיתית שלהם גם אחרי החטא היא “תמימה אשר אין בה מום”.
ואם נשאל” וכי משוא פנים יש בדבר” כיצד למרות החטא נקראים ישראל תמימים אשר אין בהם מום?
מסביר הרב קוק (מדבר שור עמ ריא): “עלינו לדעת כי סגולת ישראל ופעולת הסגולה זאת” בין בנוגע לעצם קדושת בני ישראל עצמם בין בנוגע לכל העולם כולו” תלויה בשני דברים”. האחד הוא – “קדושת ישראל מצד עצמם ‘כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו’ … והסגולה הזאת של בחירת ישראל מצד עצמם וקדושתם אינה תלויה כלל בשום תנאי בעולם”” אלא היא כמו כל הדברים הטבעיים בעולם שקיימים לעולם.
לכן אומר הנביא ירמיהו (לא” לד): “כה אמר ה'” נותן שמש לאור יומם” חוקת ירח וכוכבים לאור לילה… אם ימושו החוקים האלה מלפני נאם ה’ גם זרע ישראל ישבותו מהיות גוי לפני כל הימים” כה אמר ה’ אם ימודו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה’ “. הפסוקים הללו מלמדים” אומר הרב” שני עניינים: האחד “שבחירת ישראל בחירה קיימת וקבועה היא” ואין שום דבר בעולם שיכול לגרום לביטולה” והשני שאינה תלויה בטעם מושג על-פי שכל האנושי שלזה היה צריך השלמה של מעשים ומידות מוחשת”.
הבחירה של הקב”ה היא קבועה ומוחלטת. כמו שחוקי הטבע הם חזקים” וכשם שאין מציאות שהשמש לא תזרח ולא תיתן את אורה וכן הירח והכוכבים” כך לא יתכן שהקב”ה ימאס בעם ישראל ויחליפם באומה אחרת. ועוד מתבאר מהפסוקים האלה אומר הרב” “שכמו שעומק הכוחות (הפועלים בעולם) הוא נעלם ואינו מושג בשכל האנושי… מה הכוח הרודה בהם” כן אי אפשר להשיג כלל במה תלויה בחירת ישראל” כי אפילו בקלקול של כל המעשים והמידות בתכלית ההשחתה חס ושלום” אעפ”כ לא זז (הקב”ה) מחבבם ומקרי בני” וזהו דבר תלוי בסגולה פנימית שאינה מושגת כלל”. ממילא מובן שגם אחרי חטא חמור כזה כחטא העגל” בא הקב”ה ונותן להם מצוות פרה אדומה לכפר על-כך” ולגלות שהם בעצם טהורים ותמימים מעצם יצירתם.
מכאן נבין את דבריו הנפלאים של מרן הרב קוק זצ”ל בספר אורות (עמ’ קמט)” “האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו” לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה” אבל הננו מוצאים את עצמיותה” גם אחרי הביקורת היותר חופשית” נקיה מכל מום” ‘כולך יפה רעיתי ומום אין בך'””.