משבר כלכלי
הגל השני של הקורונה” שצלו מרחף מעלינו” עומד בסימן המשבר הכלכלי. אין כמעט אחת או אחד” יחיד או משפחה” גוף ציבורי או עמותה” שאינם חשים על בשרם את עומק המשבר” היקפו ואדוותיו” ונראה שגם את גלי ההדף שלו נמשיך להרגיש עוד זמן רב. כל הניסיון ההרואי להימנע בכל מחיר כמעט” מסגר נוסף” נובע בעיקרו מהשיקול הכלכלי – ליחידים ולמדינה.
בתוך כל הכאוס הזה” אנו נכנסים בתקופה הזאת של השנה לימי בין המצרים” ימים של חשבון נפש לאומי על המשבר שעומד בבסיס קיומנו כעם ‘הנושא בשורה לעמי תבל’. החזון ושברו.
כיצד נוגעים שני המשברים הללו זה בזה?
לוחות ושברי לוחות
צום י”ז בתמוז אותו ציינּו בסופו של השבוע החולף” הוא מבוא לימי בין המצרים. יום זה עומד בסימן המשבר הגדול הראשון שאותו אנו נושאים כעם – משבר חטא עגל הזהב. את עקבותיו של המשבר הזה אנו נושאים לדורות בדמות שברי הלוחות שבארון ושברי לוחות הלב” על הכישלון הנורא” על הברית שהופרה.
מה עומד ביסוד חטא העגל ומה הופך את החטא הזה לאב-טיפוס של כל החטאים” עד שנאמר עליו כחלק מתיאור העונש: “וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם” (שמות לב” לד) “ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל” (רש”י שם ע”פ סנהדרין קב” א). כלומר” העגל איננו עוד חטא” אלא הוא גילום של נטייה עמוקה הגורמת לנו כעם” לסטות מן הדרך וליפול אל אותה פי פחת פעם אחר פעם.
הראי”ה” בפתגמו הראשון לחודש תמוז (תרע”ב)” נוגע כדרכו בתמציתיות” במהותו של חטא העגל ובהופעתו החוזרת ונשנית לאורך הדורות: “בכל דור” עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות”.
מה מבקש הרב להדגיש בפנינו?
שבירה ותיקון
אנו נוטים להתבונן על שבירת הלוחות בעיקר דרך פריזמת מעשיו של משה רבנו. אך השבירה הפיזית הזאת מבטאת שבירה מהותית יותר – הערכים הא-לוהיים נשברים לרסיסים כתוצאה מן הפער העצום שהחטא גרם.
מהו מקור הפער?
בתוך כל אדם וחברה מתרוצצות שתי נטיות יסודיות – הנטייה אחרי ערכים נצחיים” אחרי שאיפות נאצלות” אחרי אמת שאיננה משתנית ואיננה מתחלפת לפי צו האופנה” אחרי משמעות. ולעומתה נטייה שניה – אל העונג הזמין” אל הנוחות והשלווה. זאת האחרונה” גורמת לאדם להצבת סולם ערכים שבמרכזו עומדת ההצלחה החומרנית; במסגרתה – ככל שמעמדו החומרני של האדם גבוה יותר (כסף” בית” מכונית” בגדים מותגים” פרסום…)” כך גם עולה ערכו החברתי.
חטא העגל הוא שיקוף של סולם ערכים המעמיד במרכזו את הנוצץ” הערב” המפתה והמענג. כל אלה לצד השאיפה לרוח שקיימת בטבע האדם” מייצרות עבודות זרות למיניהן – שאיפות גבוהות השקועות בתוך קליפת נטייה חומרנית גסה. כל אלה גורמים שבירה וריסוק של כל ערך נצחי” כל שאיפה שאיננה ניתנת לכימות וקימוט חומרניים.
ובחזרה אלינו” לימי הקורונה. ללא ספק” אנו נמצאים במצב לא פשוט. וכל אחד מאיתנו חייב בראש ובראשונה לבחון כיצד לתת כתף ולהושיט יד כדי להקל את העול הכבד. ועם כל זאת” הזעזוע הזה אולי יכול להשיב אל החברה הישראלית (ולעולם כולו)” שפה שונה; פנימית יותר” ערכית יותר וחומרנית פחות.
כפרפרזה לפתגמו של הרב קוק” נוכל לומר ש”בכל דור” שבירת עגל הזהב תסבב בניין לוחות העדות”. כאשר החומר מתערער” כאשר הבסיס היציב נסדק ומתפורר” מתעוררת ממילא בקשה פנימית ועמוקה יותר להשתית עליה את החיים. בקשה למשמעות. ואולי זהו גם הפתח העמוק לתיקון החורבן.
