ערוץ מאיר

מוקירים תודה למורנו ורבנו, על כל פועלו למען הפצת היהדות והתשובה,
וכולנו מחזירים לו באהבה לימוד דף בתלמוד הבבלי

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: משפטים, שקלים
פרשה נוכחית: תרומה
פרשה הבאה: תצוה, זכור
 


אור ויקר - שביבים מן ה'כלי יקר'

הרב חנוך בן פזי זצ"ל


פרשתנו משופעת בתפילות וברכות. ראשונה בחשיבותה היא תפילת יצחק אבינו, אשר תיקן את תפילת מנחה שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, וישא עיניו וירא והנה גמלים באים" (בראשית כד כג). ובמסכת ברכות (כו), "תניא: יצחק תיקן תפילת מנחה שנאמר 'ויצא יצחק לשוח'... ואין שיחה אלא תפילה שנאמר 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו' (תהילים קב). ובברכות (ו עב), "לעולם יזהר אדם בתפילת המנחה, שכן אליהו לא נענה מיד כי אם בתפילת מנחה".
גם שאר האבות תיקנו תפילות שחרית וערבית, אך היחידי שזכה שתתקבל תפילתו באופן מידי, הוא יצחק. בתפילת המנחה שבה ביקש הצלחת זיווגו, בחינת 'עזרי' ("אעשה לו עזר כנגדו") מעם ה', ותיכף ומיד "וישא עיניו וירא את הגמלים" וביניהם רבקה בת זוגו. וכלשונו של הכלי יקר, "כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג, בהיות אליעזר בשליחותו בדרך להשיג אשה, כי על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא" - ו'עת מצוא' זו אשה. ומיד נענה - כנאמר 'וישא עיניו' וכו'." ומדוע דווקא ההיענות המידית היא בתפילת מנחה? כידוע ביום שולטת מידת הרחמים, ובלילה מידת הדין. תפילות שחרית וערבית צמודות ללילה (לפניהן ואחריהן), ומשום כך שולטת בהן אף מידת הדין, אבל מנחה רחוקה משני הלילות מלפניה ומאחריה ואין בתפילה זו קטרוג ודין, אלא כולה במידת הרחמים.
טעם נוסף מביא הכלי יקר, "מנחה זמנה טרם הסתלקות השמש", אשר מסמלת מעבר ליום החדש. "והרי רבקה זרחה שמשה מיד בהסתלקות שרה" (כמדרש רבה ס' נח) "וזרח השמש ובא השמש" - "עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חברו. עד שלא השקיע הקב"ה שמשה של שרה, הזריח שמשה של רבקה. כנאמר (סוף פר וירא) "והנה ילדה מלכה... את רבקה... ואח"כ מיד ויהיו חיי שרה - מותה של שרה אמנו."
"כדי שלא יחסר העולם מנשים צדקניות אלו, שהן לעולם כגלגל חמה. וכדי שלא יחסר נר דלוק באהל, וענן קשור עליו וברכת העיסה".
וכהסברו של מורנו ורבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל. אצל האמהות השראת שכינה היתה בנר, ענן ועיסה. ואותה השראת שכינה היתה לעם ישראל במדבר. הנר - נר מערבי שדלק במשכן, עדות לשכינה ששורה בישראל. לחם הפנים - ... כיום הילקחו, כנגד ברכה בעיסה. ועמוד הענן - שהיה מעל המשכן, כנגד הענן שקשור מעל האהל.
הסבר נוסף למרכזיותה של תפילת המנחה, מביא הטור (ר' יעקב בן הרא"ש או"ח סימן רלב בתחילתו) "תפילת שחרית וערבית זמנן ידוע ומתוכנן, וקל באופן יחסי לקיימן. בבוקר, מיד עם קומו טרם צאתו לפעלו, עומד בתפילתו. ובתפילת ערבית אף היא בסיום מלאכתו, וכאשר נפנה מעסקיו.
אולם תפילת מנחה היא באמצע היום בשיא פעילותו ועיסוקיו, וכל מחשבותיו נתונות להצלחת משימותיו, וצריך להתפנות מכל זה, ולעמוד בתפילה. ופעולה זו מצריכה כוחות נפש רבים. ואם עשה כן - שכרו הרבה מאוד, ובעז"ה תקובל תפילתו.



תגיות: יצחק אבינו



מאמרים נוספים מעלון פרשת חיי שרה התשע"ב:
חג הסיגד הגדול - הרב שלמה אבינר
גירסא דינקותא - הרב אלישע אבינר
יהיו ענויים! - הרב אייל ורד

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: