שבת חזון-טוב

שבת שלפני ט’ באב נקראת שבת חזון על שם דברי הנביא ישעיה המתנבא לכאורה חזות קשה על ישראל” בראותו את דורו אשר רחק מדרך ד’ כתיאורו “בנים גידלתי ורוממתי והמה פשעו בי” (ישעיה א) ומתאר את ההידרדרות המוסרית של דורו עדי כדי השוואה לסדום ועמורה באומרו “שמעו דבר ד’ קציני סדום האזינו תורת אלקינו עם עמורה” (שם). והנביא פונה לאומה באומרו “רחצו היזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני” חדלו הרֵע”. ואז” “אם תאבו ושמעתם” טוב הארץ תאכלו”. אבל ישעיה מסיים את נבואתו בטוב” בראייתו העתידית באומרו “ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה. אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה”. וכידוע כל נבואה נכתבה לא רק לשעתה אלא נכתבה לדורות” ולדורנו.
נכון עכשיו” דור התחיה” דור קיבוץ גלויות” קורם עור וגידים כדברי הנביא יחזקאל בחזון העצמות היבשות. בשלב הראשון זכינו למדינה” לעצמאות מדינית” שהקמתה וקיומה רצופים במלחמות ובמאבקים על הבאים עלינו לכלותנו. וגם מבית אנו נמצאים בתקופה של גיבוש לאומי רוחני ותרבותי” וגם הוא רצוף מאבקים שעל פניהם מחזירים אותנו כביכול לתקופת חורבן בית שני של שנאת חינם ח”ו” שהביאה עלינו את הגלות והצרות. אבל כל הנביאים והחכמים שראייתם ומבטם הוא למרחקים” הרואים את הראשית וחיים לאור האחרית” המצפים לישועה שלמה” הם אופטימיים” כדברי הנביא ישעיה בסיום ההפטרה “ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה. אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה”” וכדברי הנביא נחמיה “כה אמר ד’ צבאות – צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה” ולמועדים טובים” והאמת והשלום אהבו”.
מהמצפה לישועה השלמה