ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


ממלחמת העולם למלחמת הקורונה / הרב ליאור לביא

-----



כשהרב קוק שהה בבידוד
כעשר שנים לאחר עליית הרב קוק ארצה, הוא קיבל הזמנה ממזכ"ל אגודת ישראל, יעקב רוזנהיים, להשתתף בכנס של אגודת ישראל בברלין. על אף שהרב ראה בכנס הזדמנות חשובה לשנות את יחסה של אגודת ישראל לתנועה הציונית, הוא מאוד לא רצה בנסיעה הזאת, שחייבה אותו לצאת מהארץ, ממנה לא יצא מאז עלייתו בשנת תרס"ד (1904).
הד להתלבטות הגדולה של הרב בעניין היציאה נוכל לקבל ממכתבו לבנו, הרב צבי יהודה מתאריך ה' ניסן התרע"ד: "קשה לי מאד להחליט [...] ידעת בני כמה כבדה עליי הסכמה של יציאה לחו"ל, גם עראית [...] חסרה לי הסכמה נפשית על זה, והדבר נדחק, והנני עומד בלחץ מבלי דעת איך יתן ד' בלבי להשיב דבר" (אגרות הראיה ח"ב עמ' רפה). בסופו של דבר, לאחר לבטים רבים, בתחילת חודש סיוון של אותה שנה כתב: "כפי הנראה שיוכרע לצד ההן [...] למרות מה שקשה לי הרבה הדבר" (שם, עמ' רחצ). את התפנית שתתחולל בחייו בזמן הזה, הרב ככל הנראה לא צפה.
בתחילת חודש תמוז הגיעו, הרב ורעייתו הרבנית, לחופי אירופה. המצב הבין-לאומי התדרדר במהירות ובאב של אותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה. כל תוכניותיו של הרב השתבשו והכנס שתוכנן בוטל כמובן מחוסר יכולת הרבנים להגיע אליו. אל ארץ ישראל כבר לא יכול היה לשוב, וגם באירופה המצב היה קשה מאוד. ובקיצור - על הרב נכפה בידוד שלא מרצונו. בידוד שארך כחמש שנים!

כשהנשמה מאירה
ממש באותם ימים, ראשית ימי מלחמת העולם הראשונה, כותב הרב קוק את אחד ממשפטיו היותר מוכרים וידועים: "כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (מגד ירחים, חשוון התרע"ד). מה מסתתר מאחורי ערפילי המשפט הזה? למה כוונת הרב בדבריו וכיצד הם יכולים לסייע לנו להתמודד עם אתגרי הבידוד של ימינו?
יסוד מרכזי החורז את תורת הרב קוק הוא שמבטו של האדם על העולם ועל מצבו איננו נובע ממציאות 'אובייקטיבית' שנמצאת אי שם בחוץ. כאשר "שמים עוטי ערפל" מייצרים פסימיות, ייאוש "ועין רעה" על העולם, הדבר נובע ממצב תודעתי פנימי של שבר, סכסוך ואפילה (ראה אורות התשובה ח, ג-ד). קל להבחין בכך שכשאנחנו חשים אהבה בתוכנו, "כשהנשמה מאירה" קל לנו לאהוב את כל העולם, אנו מאמינים שיהיה טוב, שהכול בסוף יסתדר, ואילו כשרע לנו בפנים, הכול בחוץ נראה רע וקודר ואנו חשים שאין סיכוי ואין תקווה (ראה אורות הקודש ג, פרק לט).
השאלה הגדולה היא כמובן: כיצד נוכל לגרום לכך שהנשמה תאיר לנו? איך נוכל להתמודד עם מצבים שבהם אנו חשים מבודדים ובודדים וששמי חיינו עוטי ערפל?
התשובה נעוצה בראשית המשפט - "כשהנשמה מאירה" - זהו לא תיאור של מצב אקראי, 'אם וכאשר הנשמה מאירה', אלא של בחירה להביט על המציאות מתוך הפריזמה של הנשמה. כשאנחנו מביטים על העולם החיצוני מתוך מבט פנימי (ראה אורות הקודש ב, פרק יד), הרי שגם במצבי השבירה של חיצוניות החיים, של ה"שמים עוטי הערפל" נוכל לגלות את רצון ה' והשגחתו, וכל אלה - יפיקו עבורנו אור נעים.

"בזמן שהחיים נופלים"
במהלך אותה תקופת גלות ממושכת של הרב קוק באירופה של המלחמה העולמית הראשונה, הוא כותב את ספר הסוד "ריש מילין" וכך מסביר הרב את הצורך והרקע לכתיבת הספר דווקא בתקופת המלחמה, כאשר בחוץ יהום הסער והמוות משתולל בכל פינה:
"בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו, אז העולם הגלוי מתנודד, סדריו מתערבבים, ואם יהיה האדם יונק את לשד חייו הרוחניים, רק מהצד הגלוי שבאוצר הרוח, דלדול נורא מוכן לבוא עליו... ואז כדי להחזיק את המעמד, יבוא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם... ומטעם זה עצמו בא הלחץ לכותב הטורים הללו לרשום את רשמי המחשבה אשר למדרש האותיות דווקא בזמן הזה" (הערות לראש מילין, "הברקה", הערה א).
אנו נמצאים בימים לא פשוטים. העולם החיצוני מתמוטט במידה רבה מהרבה בחינות. ימים של מלחמה עולמית בנגיף הקורונה, שעדיין איננו יודעים מה יהיה בסופה. תפקידנו בשעה זו הוא להתאמץ, עם כל הקושי שבדבר, להביט פנימה ולגלות איך אט אט, מבעד לעננים הכבדים, הולכת הנשמה ומאירה.
מלחמת העולם הראשונה הובילה בדרכים מופלאות ומפותלות להצהרת בלפור ולהכשרת הדרך להקמת המדינה. מהו האור הגנוז מבעד לערפילי מלחמת הקורונה?
ימים יגידו, ועד אז - "כי אשב בחושך ה' אור לי".


תגיות: נגיף הקורונה



מאמרים נוספים מעלון פרשת דברים תש"פ:
שבת חזון-טוב - הרב דב ביגון
אמונה או שכל - הרב שלמה אבינר
געגועים למקדש - ד"ר מיכאל אבולעפיה
צדק בנישואין א' - אסתר אברהמי
קדושת המשפט בישראל - הרב יורם אליהו
לראות מעבר לקיר - הרב אייל ורד
היום בו כבתה השמש - הרב חגי לונדין
ציון במשפט תיפדה - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: