השגחה וקורונה

ש: הרי יש השגחה” לא רק כללית” אלא גם פרטית. ד’ הוא המסדר הכל” קובע ויודע הכל מראש. אם כן” למה עלי להשתדל לא להידבק בקורונה ולא להדביק אחרים? ולמה שלא אלך לבית הכנסת” הרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים?
ת: קוראים לטענה הזאת “הנימוק העצלני של התיאולוגיה הפטליסטית”: כיוון שהכל קבוע מראש” למה להתאמץ.
הרמב”ם מביא טיעון זה בפירושו על משנה פסחים לגבי חזקיה המלך שגנז ספר רפואות: אם ד’ גזר על אדם שימות” הוא ימות גם אם ילך לרופא. ואם ד’ גזר שיחיה” הוא יחיה גם בלי רופא. אם כן” למה ללכת לרופא. הרמב”ם אומר שלפי היגיון זה” האדם אינו צריך לאכול” כי אם ד’ גזר שימות” הוא ימות גם אם יאכל. ואם ד’ גזר שיחיה” הוא יחיה גם אם לא יאכל. אם כן” יפסיק האדם לאכול.
מובן שהשאלה כשלעצמה עמוקה היא” שהרי יש סתירה – אם ד’ קובע הכל” אז אין בחירה חופשית. הרמב”ם מסביר בהלכות תשובה סוף פרק ה” שאכן עבורנו זו סתירה” אבל לריבונו של עולם אין בכך קושיה” שהרי ריבונו של עולם אינו משועבד ללוגיקה שלנו” ששני דברים סותרים אינם יכולים להיות נכונים בבת אחת. הוא יצר ויוצר את חוקי ההיגיון אך אינו כפוף להם” אלא הם כפופים לו. ‘לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי’. וכן כותב הרמב”ם בהלכות יסודי התורה” שהוא יתברך הוא היודע” הוא הידוע והוא הדעה עצמה” שזה ודאי מעל השכל האנושי.
אך לנו אין נפקא מינה: אנו מאמינים גם בהנהגה א-לוהית מאה אחוז” וגם בבחירה חופשית מאה אחוז” גם אם איננו מבינים.
באשר לשאלה ששלוחי מצווה אינם ניזוקים ושומר מצווה לא ידע דבר רע” כבר הגדירו חז”ל בפסחים ח שזה רק אם לא שכיחא היזקא” אבל אם ההיזק שכיח” אז לא אומרים כן” קל וחומר במצב שלנו” שלא רק שהוא מסכן עצמו אלא גם מסכן אחרים” ועל זה אמרו גדולי הדור שלנו שיש לו דין רודף. וכמובן” חוזרת השאלה שבהתחלה” אם ד’ גזר מראש שלא יקרה כלום” הרי הוא מוגן גם אם שכיחא היזקא” וגם חוזרת התשובה שלא מחשבותי מחשבותיכם.
אבל כדי לקרב את הדברים קצת אל השכל” אפשר לעיין במסילת ישרים סוף פרק ט. ד’ פועל הכל בעולמו” אך הוא פועל דרך שליחים” דרך אמצעים. אמצעי אחד הוא השכל שהוא נתן לאדם” כדי שיתנהג בצורה נכונה” והוא יתברך החליט מראש שהגנתו מותנית בכך שיתנהג בשכל. אך אם מתנהג כשוטה מגיע לו עונש” ויתכן שהעונש יהיה שייפגע בדבר עצמו שהוא בחטאו לא נזהר ממנו” כפי שהיה חייב.
חזק ונתחזק ונשמרתם מאוד לנפשותיכם” בשבילנו ובשביל אחרים.