בסוף פרשת ואתחנן אנו נפגשים עם הפרשייה הידועה ביותר בתורה: ‘שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד’. ניתן להבין זאת בצורה פשטנית: שמע עם ישראל ” אין שני אלוקים אלא רק אחד. אולם ניתן גם להבין באופן אחר: שמע עם ישראל” ישנם כוחות (‘אלוהים’) רבים במציאות” אולם כולם הם אחד. במילים אחרות” אף שהמציאות נדמית כמלאת כוחות שונים הנראים כסותרים זה את זה – הכל מוביל בסופו של דבר לכיוון אחד. זוהי תפיסה אחדותית הרואה את היש כולו בהרמוניה אחת.
תפיסה מעין זו מביאה באופן טבעי להמשך הפרשה: ואהבת את ה’ אלוקיך בכל לבבך. כאשר ישנה אחדות במציאות האדם באופן טבעי מתמלא באהבה. ברצון לאחד יותר ויותר מעגלי חיים סביבו – ‘בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך’. בכל לבבך – ביצר הטוב וביצר הרע; בכל נפשך – אפילו נוטל את נפשך; בכל מאדך – בכל ממונך. כל מרחבי החיים של האדם מתמסרים לנקודה אחת – ה’ אחד!
לקבלת דבר תורה שבועי בוואטסאפ נא לשלוח הודעה ל0545753771