סידרת ‘הקדמות לאמונה’ : הקדמת ‘מקור חיים’: איחוד הלכה ואגדה

מאת: נתן קוטלר
הרב חיים דוד הלוי [=להלן הרח”ד] כתב את ספר מקור חיים על כל חמשת חלקיו” שלוש מאות ועשרה פרקיו וכאלפיים עמודיו על כל חלקי השולחן ערוך והקיף את כל חיי האדם. כיצד הצליח לכתוב יצירת מופת כזאת? הרח”ד העיד על עצמו שקיבל סיעתא דשמיא מיוחדת וסיפר שבכל פעם שעסק בנושא מסוים הזדמנו לידיו הספרים הנצרכים. והיה זה לפלא.
מסופר שבמשך השנים ואפילו לעת זקנותו הרח”ד לא קנה חלקת קבר” עד שלילה אחד נגלה אליו בחלום הסב של אשתו” רבי מאיר ועקנין רב ואב”ד טבריה” מחבר שו”ת ‘ויאמר מאיר’. בחלומו חיפש הרח”ד מקום להתפלל מנחה ולא מצא” עד שנגלה אליו הסבא רבי מאיר ואמר לו ‘בוא תתפלל איתנו’. למחרת קם הרח”ד ומיד קנה חלקת קבר ולאחר שלושה חודשים הוא נפטר. בעקבות מעשה החלום נחקק על מצבתו “נקרא לישיבה של מעלה”.
הדור מחפש את הרוח שבדברים
דורנו הוא דור נפלא אין הוא מסתפק ברעיונות קטנים” אלא הוא מחפש את הגודל והעומק שבכל דבר. ולכן הרח”ד כותב שמטרתו בכתיבת ספרו היא לחבב את ההלכה על הדור על ידי הסברים רעיוניים המרוממים את הרוח והמרחיבים את הלב. “הנה כי כן ניתנה אפוא בידינו התרופה למחלת הדור” והיא ‘פתיחת הדלת הנעולה שבין ההלכה לבין האגדה'” וזאת היא המטרה המיוחדת שהצבתי לעצמי בחיבור זה: שלוב ההלכה שהיא סוד קיומו של העם” באגדה שהיא מעין הזוהר והאורה של התורה. וגדול כוחה של האגדה לעדן את נפשו של אדם ולהכניסו אל מאור התורה במשיכה נפשית לוהטת”.
בדרך חזון הרב קוק
הרב קוק כתב באגרת ק”ג “יש לנו עוד מחיצה אחת” שהננו צריכים לפתוח בה גם כן פתח להרבות הכניסה והיציאה מגבול לגבול” והיא: בין חכמת האגדה וחכמת ההלכה”.
הרח”ד היה מראשוני ההולכים לאור חזונו הגדול של הרב קוק לאחד בין ההלכה לאגדה. וכך במכתב הברכה הנדיר של הרצי”ה קוק ל’מקור חיים’ נכתב: “בכלל אביע בזה חשיבותו המיוחדת של כיוונו הכללי הזה” בהתאמת פסקי ההלכות עם מילתא בטעמא של מקורות האגדה המפיצים אור נועמן” כמדת תלמידי חכמים שבארץ ישראל (סנהדרין כד)” ובהתאם להוראת הארי החי אאמו”ר רבן של ישראל” הרב זצוק”ל” לפתחון הפגישה של שני צדדי התורה האלה במרום קדושתן (אגרת ק”ג)”. הרח”ד הזכיר בהקדמתו וכן בספר את הרב קוק פעמים רבות וראה בו את מקור השראתו לכתיבת ספר ‘מקור חיים’.
אין לערבב בין אגדה בהלכה
בארון הספרים היהודי ישנם ספרי הלכה וישנם ספרי מחשבה ואגדה” אך נדיר למצוא ספר המחבר בין השניים. ספר ‘מקור חיים’ מאחד בין הלכה לאגדה ורואה את הצירוף ביניהם כשלֵמות בעבודת ה’. אולם” יחד עם זאת” הרח”ד מדגיש שיש להיזהר שלא לערבב אגדה בהלכה “אפשר להסביר את ההלכה ממעינות האגדה” אפשר לרפד את ההלכה ברפוד רך וענוג של אגדה” אך לא לערבבם”. ולכן” הרח”ד ממשיך וכותב שהלכות בחיבורו התבססו רק על דרכי הפסיקה המקובלים” שלא הושפעו במאומה מן האגדה. וכן” החלק ההלכתי בחיבורו הינו העיקר כשם שהיה עיקר העיקרים בחיי הפרט וכלל האומה. אמנם אין לנסות לערבב בין הלכה לאגדה” אך צריך לדעת לאחד בין ההלכה לאגדה (ראה: תחילת אורות הקודש).
היחס בין האגדה להלכה
זאת ועוד” הרח”ד מתייחס לדברי חז”ל שאין מורין הלכה מן האגדות (ירושלמי חגיגה א” ח) וכותב שודאי שאין ללמוד מאומה מדברי אגדה לעניין פסיקת הלכה ומבהיר ש”המעיין יראה שכל זה אינו לענין לתוכן חבור זה שבא לפסוק ההלכה ולהסבירה ממקורות המדרש והאגדה”. ומדגים מתוך התורה עצמה שמורכבת מהלכה ומאגדה ומסבירה ומנמקת את טעמם של המצוות כמו “וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם” (שמות כג” ט)” “וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה’ שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (במדבר לה” לד) ועוד דוגמאות רבות. “נראה בבירור שזה היה רצונו יתברך” שתורתו ומצוותיה ינתנו לנו לא במסגרת קפואה של חוק יבש” אלא ברוח נעימה” בשכנוע” בהסברה” ואם תמצי לומר” טעמים ונמוקים” או קרוב לזה”.
כיצד מאחדים בין הלכה לאגדה?
האתגר הגדול הוא לדעת כיצד לגשת לאיחוד ההלכה והאגדה מבלי לערבב ביניהם” זו שאלת השאלות. הרח”ד בהקדמתו מלמדנו את הסוד להצליח במשימה זו: “לי נראה שהדרך הפשוטה היא החדירה לעומק” לשרשיה של כל הלכה עד המקרא” ומשם לחפש את עורקי היניקה המשותפים בשרשים להלכה ולאגדה. לרוב ההלכות קל למצוא את מקור היניקה המשותף” אך קשה לעקוב אחריהן בדרך מהלכן והסתעפותן” התפתחותן והתרחבותן” באשר הן מפלסות להן נתיב עצמאי ההולך ומתרחק לעתים מרחק רב מאד מאותו עולם רך וענוג שאגדה שמו” [ניתן לקבל בדוא”ל עיון ודוגמאות לשיטת הרח”ד].
***
נסיים בדבריו של הרח”ד עצמו: “מסופק הנני אם אף מצאתי את המפתח הנכון לשם פתיחת אותה ‘הדלת הנעולה שבין ההלכה לאגדה'” אך בטוחני שלפחות קירבתי שני עולמות אלה במדה שהעוסק בהלכה בחבור זה חש ומרגיש כיצד הולכים ומתעדנים שבילי ההלכה ברפוד רך וענוג הלקוח מעולם האגדה”.
לתגובות” לקבלת המאמר המלא ושאר חלקי הסידרה: hakdamotlaemunah@gmail.com