הרב ליאור לביא
שפת אמת תכון לעד(ין)
דברים לזכר הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ
חיי אמת
בסוף השבוע שעבר הסתלק מאיתנו לבית עולמו הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ”ל” מגדולי מפרשי ומנגישי היהדות בזמננו” ואולי בכל הדורות. על מפעליו העצומים ופורצי הדרך לפירוש התנ”ך” התלמוד” החסידות ועוד ועוד” לכל עם ישראל” עוד סופר ויסופר. ברצוני לגעת בדברי בהיבט מרכזי של דמותו” כפי שנקלטה ונרשמה בי” במפגשַי עימו ובעיקר – מתוך ספריו” והוא – בקשת ה’ באמת.
ד”ר שוקי זקבך כתב בהקדמת ספרו ‘בלב פתוח’ (שיחות עם הרב עדין שטיינזלץ): “במפגש עם תלמידי הרב עדין אבן-ישראל שנערך ללא נוכחותו של הרב שאל אחד המשתתפים החברים: אם הרב היה כאן בחדר” מה הדבר החשוב ביותר שהוא היה מבקש מאיתנו? תלמיד אחד ענה שהרב היה מבקש שנחיה חיי אמת…” אולי לא בכדי זה הדבר הראשון שהעלו מתוך שלל יתר הדברים שהיו חשובים לרב עדין.
מציאות או דמיון?
בתחילת לימודי בישיבת ‘מרכז הרב'” באחד השיטוטים בין מדפי ספרי החסידות שהרביתי לפקוד” נשביתי בקסמו של הספר ‘שלושה עשר עלי השושנה’ של הרב עדין” שליווה ומלווה אותי עד היום. הבהירות” העמקות והנוקבות שנגלו לעיני פתחו לפני צוהר לעולמה הפנימי של היהדות.
מתוך הספר הזה” מיוחד היה בעיני הפרק על התפילה” שבו ניכרת העבודה הפנימית והתביעה הרוחנית של הרב עדין” מעצמו ומקוראיו. נתבונן בחלק קטן מתוך הפרק הזה (ההדגשות שלי):
“כיצד ניתן לדעת” האם הרגשה או תפילה הן אמת או דמיון? הכלל הוא שפת אמת תכון לעד. המבחן של דבר אמיתי הוא בהיותו קבוע; האמת היא הקביעות” השקר הוא החלופיות”.
יש תופעה הידועה כהריון של רוח. אשה החווה את כל הסימנים של הריון: בחילות” הפסקת דמים” בטן שהולכת וגדלה עד לחודש התשיעי” ואפילו צירי לידה; אך כשהיא יולדת מתברר שלא היה שם כלום” לא עובר ולא הריון” רק דמיון של הריון. נקודת המבחן היא – מה נולד. אם נולד רוח” הרי זו ראיה שמלכתחילה היה זה רק רוח ולא דבר אמיתי. בדומה לכך אם אחרי שההתרגשות עוברת לא נשאר דבר” זה סימן שמתחילה לא היה זה אלא דמיון של התרגשות.
כך גם לגבי התפילה: ערכה האמיתי של התפילה אינו מוערך בכמה אדם צעק” בכמה הוא התנועע” ואף לא בכמה הוא התרגש” אלא במה שנשאר מהחוויה לאחר התפילה… אם ההתרגשות היא אמיתית” היא צריכה להשאיר עקבות… והסימן לכך שאכן נשאר רושם הוא אם בעקבות החוויה חל באדם שינוי כלשהו. אם כן” זו הראיה לכך שאכן זו חוויה אמיתית…”
את חשיבות ההבחנה בין דמיון לאמת בתפילה (אך הדברים נכונים גם לגבי עבודת ה’ באופן כללי) מדמה הרב עדין בהמשך דבריו לכלל בכלכלה שמטבעות מזויפים דוחקים את המטבעות האמיתיים. לדבריו:
“כך גם בחיי הנפש” דמיונות כוזבים דוחקים את התחושות האמיתיות. כאשר אדם מתמלא בדמיונות של תחושות” הוא מאבד את היכולת לזהות תחושה אמיתית. וחמור מזה: כאשר אדם אינו מרגיש” הוא לפחות יודע שאינו מרגיש; אבל כאשר נדמה לו שהוא מרגיש או מתפלל” אין לו עוד סיכוי להגיע להרגשה אמיתית. ולכן” כדי שתחושה של אמת תוכל להיכנס” עליו לגרש – אם לא בשלמות” לפחות באופן חלקי – את דמיונות השקר”.
להבנתי” אין בכוונת הרב עדין לבקר את החוויה כשלעצמה” הרי כשאנו חווים משהו באמת אנו גם מחוברים אליו וקשורים בו יותר. אלא שחוויה עלולה גם להטעות – אנו עשויים להתרגש מכל מיני דברים ומכל מיני השפעות – כאלה ואחרות.
המדד לחוויה האמיתית הוא מה נותר ממנה. האם היא מותירה בנו רושם וקביעות? האם היא הופכת לחלק מחיינו ומקרינה עליהם לטובה גם בחלוף החוויה? אם כן” זוהי חוויה שיש לה תולדות והיא חוויה אמיתית.
חינוך לתפילה
בשבת האחרונה” בהשגחה מופלאה” גיליתי בין מדפי בית הכנסת אסופת מאמרים שפורסמה לפני למעלה מארבעים שנה (‘התפילה היהודית המשך וחידוש'” התשל”ח) ובה מאמר מרתק של הרב עדין בנושא החינוך לתפילה. מסתבר שהזמן שחלף לא הקהה את העיסוק בנושא והוא רלוונטי כאז כן היום.
בתוך שלל הנקודות היסודיות שבהן נוגע המאמר” חתימתו נוקבת ויורדת עד לתהום הנפש של עבודת האדם את בוראו; לפעמים” ההתמכרות להנאה האסטטית-אינטלקטואלית-לימודית של ההגדרות: מהי תפילה” מה פירוש מילות התפילה ומה ההסבר של מבנה התפילה” עלולה להשכיח את העיקר הפשוט והאמיתי כל כך – העמידה הכנה מול א-לוהים בתפילה:
“דודי נשמתו עדן ציטט פעם אמרה של הרבי מקוצק” שאמר – בעקבות הסיפור של יהודה ותמר – שלכל אדם צריך להיות ידיד קרוב עד כדי כך” שיוכל לגלות את לבו לפניו ולספר לו אפילו שיש לו עסק עם אשה זרה. ודודי הוסיף שדבר זה נאמר בדורות ההם. בדורותינו אפשר לדבר על נושא זה ברחוב עם כל אדם. אך עכשיו צריך ידיד נפש קרוב” כדי לגלות לו שאני מאמין בה’ ולומר לו כי למרות ה” למרות שאני במוצהר איש דתי ונוהג בכל המצוות” אני בכל זאת מאמין בה’. חושבני שחלק מעבודת החינוך הדתי היא ביכולת האישית להיפטר מן המעמסה הפילוסופית” האינטלקטואלית והאקדמית” שנעשתה כגבנון ולא כמשען” ולומר מה שהרבה מאוד אנשים מרגישים – שבאמת ה’ נמצא (למרות ההצהרות שהוא קיים) ושבאמת אפשר לפנות אליו. רק בדרך זו אפשר לדבר על תפילה ולחנך לתפילה”.
***
תודה הרב עדין” על תורת אמת שנתת לנו. שפת האמת שהותרת בעולמנו – תיכון לעד.
