ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


פשוט, להיות נוכח...

ד"ר מיכאל אבולעפיה

ד"ר אבולעפיה

משבר ה'קורונה' בא ללמד אותנו עיקרון חשוב בתחום של תחושת הביטחון הקיומי והוא: חיזוק התחושה של נוכחות, או בלשון מקצועית 'הנכחה גופנית'. אני נוכח משמע אני קיים... אין לנו יותר עמוק מתחושת הנוכחות.
אפשר לומר שכל עניינן של הלכות שבת הוא, שנתקרב לבחינה של עונג שבת; שכל עניין לימוד התורה שלנו, שנדע להתפלל באמת; שכל עניין קיום המצוות, שנדע להידבק בו יתברך. אפשר לסכם, שכל עניין חיינו הוא כדי שנלמד סוף סוף מהי חוויַת הנוכחות. לא רגש של נוכחות, ולא דמיון של נוכחות, אלא באמת להיות. האל שלנו נקרא שם הוי''ה וייתכן שכל 'עניינו' הוא שנהייה נוכחים.
למשל, יש מי שטוען: 'אני עדיין לא מספיק שלם כדי לעלות לארץ ישראל', אבל באמת העניין הוא הפוך ויש לומר לו: 'כדאי שתעלה מהר ככל האפשר, כי לא תוכל להשתלם אלא על הארץ הזאת, כי היא היחידה שתאפשר לך להיות באמת נוכח, בדיוק כמו שאי אפשר לגדל עץ באוויר...'
היום יש תרגילים רבים שמשתמשים בהם בטיפול כדי להחזיר לאדם את תחושת היותו נוכח. אבל לפני הכול, עלינו 'להתגרש' מכל המכשירים ומכל המסכים, שמנתקים אותנו מתחושת ה'נוכח'. לימוד התורה הוא בעיקר בנוכחות האדם השני. או חברותא או מיתותא.
ואם לפעמים השבת לא מביאה לידי עונג, ואם התורה אינה מחזקת את התפילה, ואם לפעמים עשיית המצוות אינה מחזקת את הדבקות, ואם לפעמים יש צורך במסכים, ואם לפעמים אנחנו לומדים דרך שיעור טוב באינטרנט...גם אז, הכל בסדר... כי תחושת הנוכח, תלויה גם במידת הסבלנות, הרבה מאוד סבלנות, ללמוד כל יום מחדש להיות קצת יותר נוכח, לומר קצת יותר 'הנני!'.
אבל עלינו לקחת אחריות על מידת הנוכחות הנפשית, על ידי מגע כמו עיסוי, על ידי נשימות, הרפיה, ותרגילים רבים שמלמדים שהמדיטציה היהודית אינה תעופה לעולם דמיוני, אלא בעיקר תרגילי הנכחה גופנית, וכל הציורים הם ציורים של נוכח דווקא. כי הטוב הוא כאן, וכוח המדמה נקרא כך כי הוא קשור לחיבור לאדמה, לא רגש של חיבור, אלא חיבור ממש.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)