שמונים וחמש שנים חלפו מאז נסתלק מאתנו בג’ אלול אוהב ישראל הגדול” הרב קוק זצ”ל” שהוא בבחינת “אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו” (ישעיה ג י)” שכל הדור אוכל מפרותיו.
בבואו ללמדנו כיצד לאהוב את ישראל” דווקא “בעת ירידתה של האומה במצב הרוח” בעת אשר רמיסת קודש וזלזול דת ייראו בכל תוקף ועוז” (אורות קמח) – מסביר הרב זצ”ל כי יש לדעת ש”אהבת ישראל היא תולדה מהאמונה באורה האלוקי של כנסת ישראל… ויש להסתכל במאור הפנימי החודר את כוח הכלל ושמִשכּנו הוא גם כן בכל נפש פרטית בישראל בגלוי או בסתר” גם בנפש הנסוגה מאד” אשר סרה הרבה מדרך ד’ ” (אורות שם). משל למה הדבר דומה? לילד חסוך אהבה שהתנהגותו מופרעת ודווקא הוא אשר זקוק לאהבה רבה יותר.
הרב קוק לא רק נאה דרש אלא גם נאה קיים. הוא פעל רבות להרבות אהבה בישראל. היה מקרב את הרחוקים” כואב את כאבה של האומה ושמח בשמחתה. היה מלמד סנגוריה על הדור כולו” מגן עליו ומכפר עליו בתפילותיו ובמעשיו.
נכון לעכשיו” עלינו ללכת בדרכו של הרב קוק זצ”ל הכהן הגדול מאחיו” שהיה מגדיל אהבתו לישראל. והיה בבחינת רועה אמיתי לישראל שמוסר עצמו על צאנו ודורש ומשתדל על שלומם וטובתם בכל הדרכים” וכן היה עומד בפרץ להתפלל עליהם לבטל גזרות קשות ולפתוח להם שערי ברכה.
ו”אין הקב”ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל” וכל מה שהאדם מגדיל אהבתו לישראל” גם הקב”ה מגדיל עליו” (רמח”ל” מסילת ישרים”).
מהמצפה לגאולה השלמה