סידרת ‘הקדמות לאמונה’ : הקדמת ‘מוסר אביך’: הקשר העמוק בין תפילה ללימוד אמונה

(מאמר מיוחד לג’ אלול)
מאת: נתן קוטלר
מצינו שגדולי תלמידי הרב קוק התקרבו אליו בראשונה דווקא כאשר שמעו את תפילתו. והיה זה לפלא.
“מצאתי לי רב”
הרב הנזיר פגש את הרב קוק כאשר היה בסנט-גלן שבשוויץ. “על משכבי לא שכב לבי” גורל חיי היו על כפות המאזנים” הוא מספר. לפתע בבוקר אירע דבר מה ששינה את גורלו ואת גורלם של רבים. “והנה בקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה” בברכות השחר” תפלת העקדה” בשיר וניגון עליון” משמי שמי קדם” וזכר לנו אהבת הקדמונים”. שירתו-תפילתו של הרב קוק השפיעה כל כך על הרב הנזיר עד שסיפר “ואקשיב” והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחרי התפילה” מיהרתי לבשר במכתב” כי יותר מאשר פיללתי מצאתי” מצאתי לי רב” (מבוא לאוה”ק).
“והייתי לתלמידו וחסידו לעולם”
בשנת תרס”ד” סמוך לחג השבועות” כשהיה בן 21″ הוצרך הרב חרל”פ לרדת ליפו כדי לטבול בים מסיבות בריאותיות. בחג השבועות הוא התפלל בבית הכנסת ‘שערי תורה’ ביפו” והוא מספר כיצד התקרב לרב קוק ולתורתו: “והנה שמעתי כיצד הרב אומר ‘אקדמות’ לפני הקהל ברטט ובבכיה – נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי בהרב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם” (ע”פ אפרים צורף” חיי הרב קוק” ירושלים תש”ז” עמ’ 119).
***
מה היה בתפילת שחרית של הרב קוק שהשפיע כל כך על הרב הנזיר באותו בוקר בסנט-גלן? וכן” מה השפיע כל כך על הרב חרל”פ בשירת האקדמות של הרב קוק באותו חג שבועות ביפו?
***
לימוד אמונה משפיע על התפילה
מובן שאין אנו יכולים לדעת בוודאות מה היה בתפילתו של הרב קוק שהשפיע כל כך על תלמידיו” הרב הנזיר והרב חרל”פ” אך יכולים אנו לשער ע”פ דברים שכתב הרב קוק עצמו בהקדמה למוסר אביך.
הרב קוק פותח את הקדמתו בחשיבות של לימוד רציני ומעמיק באמונה ומדריך את הלומדים לסדר לעצמם את הדברים על הכתב. בנוסף” הוא מעודד מעורבות אישית בנלמד על ידי “מה שיחדש בהם מרוחו”. זאת ועוד” הוא כותב את סדרי הדברים שראוי לעיין בהם” כמו: אמתת גדר האמונה” אמתת הבורא” אמתת התורה ועוד. לאחר מכן” הרב קוק כותב רעיון מהפכני שמי שאינו לומד אמונה כראוי” גם לא יוכל להתפלל כראוי. “כל זמן שלא ילמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם ומעלת ישראל ומעלת הארץ הקדושה וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבנין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם” כמעט שאי אפשר לטעום טעם עבודה”.
במה דברים אמורים?
החיבור ההדוק בין התורה לתפילה
בפרשת עקב נאמר “וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם” (דברים יא” יג). מהי עבודת השם? חז”ל דורשים שתי דרשות: “ולעבדו” זה תלמוד… דבר אחר ולעבדו זו תפלה” (ספרי מא). הרמב”ם בספר המצוות מביא שתי דרשות אלו (עשה ה). הרב סולובייצי’ק מוכיח מכאן וממקורות נוספים “דיש קיום מיוחד לצרף תורה לתפלה” ולכן יש ערך מיוחד להתפלל במקום שהוא לומד “כדי לצרף קיום עבודה שבלב ע”י לימוד התורה דידיה עם קיום עבודה שבלב דידיה ע”י תפלה” (רשימות שיעורים ברכות ח” א).
הרב קוק רואה את החיבור בין התורה לתפילה בהיבט נוסף. האדם מסוגל לעבוד את השם על ידי תפילה בשלמות רק כאשר הוא לומד לעומק את הרעיונות האמוניים הנמצאים בתפילה. אם התפילה היא עבודה שבלב” ענייני התפילה חייבים להיות קרובים ללבבו של האדם. וכיצד ניתן לקרב את התפילה ללב האדם? התשובה היא על ידי לימוד על מעלת נשמת האדם” מעלת ישראל” מעלת ארץ ישראל” הכיסופים לבית מקדש וייעוד עם ישראל בעולם. אלו חמש הסוגיות שמבלעדי הבנה אמונית רצינית בהן” כמעט אי אפשר גם להתפלל כראוי.
כעומק הלימוד כך התפילה מעומק הלב
“ואם לא ידע מעלת נפשו איך יתפלל ברצון שלם והרגשת חסרון שיחנהו השי”ת דעה בינה והשכל?!… ואם לא ידע מעלת ישראל איך יתפלל בלב שלם על גאולתם?!… ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה וסגולתה וקדושתה איך יתפלל על בנין ירושלים?!”. אם האדם אינו יודע את הערך של נשמתו” עם ישראל” ארץ ישראל” בית המקדש וכו’ הוא אינו מרגיש את החסרון של המציאות הקיימת ולכן ממילא הוא לא יוכל להתפלל על הבאת המציאות לשלמותה.
***
אחרית דבר
הרב קוק היה מגדולי האמונה בדורות האחרונים” הוא הביט באספקלריא מאירה על נשמת האדם” מעלת ישראל” מעלת ארץ ישראל” ומתורתו הגואלת צמחו מאות בתי מדרש עם רבבות תלמידים. ולכן” אין ספק שתפילתו בקעה מעמקי הלב וביטאה את היסודות האמוניים העמוקים שאליהם כמהו תלמידיו” הרב הנזיר והרב חרל”פ. ואם כן” נראה ששירת תפילתו של הרב קוק היא למעשה גם תורה גדולה הנותנת רוח להולכים בה.
***
“בני תורה שרים. התורה הממלאה את מוחם ואת לבם” היא המתרוננת מפנימיותם” מנשמתם. אשרי הלומדים תורה” שתורתם היא שירתם” (מועדי הראי”ה ירושלים” תש”ע עמ’ 130).
לתגובות: hakdamotlaemunah@gmail.com