ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


רועה הדורות - לכלל ולפרט

הרב יורם אליהו

ביום ראשון הקרוב ג' באלול ימלאו 85 שנה לפטירת הרב קוק זצ"ל. משנתו הולכת ומתפשטת ואור תורתו מהווה דרך חיים לרבים. יש שאינם מכירים את תורתו לרוחבה ולעומקה וטוענים שהרב עסק רק בענייני הכלל, בגאולה, ואין בתורתו מספיק הוראה ליחיד.
תפיסה זו נובעת מחוסר הכרה את רוחב תורתו, המלאה הדרכה והוראה ליחיד ולפרט, ונביא מספר דוגמאות.
בפרשת השבוע מצווה התורה את המלך לכתוב ספר תורה שיהיה אתו תמיד ויקרא בו למען ילמד ליראה את ה', "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל... ולמען יאריך ימים על ממלכתו...". כותב הרב (עין איה, ברכות ט, כה): חובת האדם השלם הוא ששום שאיפה, היותר גדולה, לא תבלע את הצרכים היותר קטנים, ואין לך דבר שאין לו מקום". עם כל השאיפות הגדולות של האדם אסור לו לזלזל בדברים הקטנים, בצרכים הפשוטים, הן הרוחניים והן הגופניים, שכולם יחד בונים את שלמות האדם. ולכן אומר הרב שהתורה מדריכה בפרשתנו 'לבלתי רום מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל' - "ששאתו נפשו אל משאות נפש רמים לא יניאוהו מהחיובים הכללים שאינם כלל בערכם". המלך שיש לו משאת נפש לדברים רמים וכלליים, חייב לזכור לטפל גם בדברים היותר פשוטים ופרטיים של העם, אף שאינם בערך בדברים הרמים, כי, אומר הרב, "החיים ממולאים לא מהשאיפות הגדולות הבאות מזמן לזמן... כי אם מכל צדדי החיים הנהוגים באדם, ואדרבא, דווקא העיסוק בדברים הקטנים "וההישרה בכל צדדי הטוב והיושר כתורה וכמצוה תרומם ותחליף כח להצליח גם כן ביותר, בהפעלים היותר כלליים ורמים במעלתם".
הגמרא במסכת ברכות (ח') דורשת כמה דברים על הפסוק "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא". ר' חנינא אומר ש'מצוא' - 'זו אישה'. רבי נתן אומר, 'זו תורה' ומר זוטרא אומר 'זה בית הכסא', וקשה; מה שייכות דבריו לכל הדברים הגדולים שאמרו החכמים שלפניו? אומר הרב קוק (עין איה, שם), שבא מר זוטרא ללמד "ששמירת האדם על טהרת גופו יש בה תוצאות גדולות לישוב דעתו של האדם והכנתו אל הטוב והישר החכמה והמישרים". ישנם אנשים, אומר הרב "שבהיותם עורגים אל תכלית המעלות הם שוכחים שעם כל זה אדם המה", ואם הם לא יתייחסו לצורכי גופם זה יכול לקעקע את כל הבניין כולו, לכן עם כל הנשגבות שהוא שואף ומתפלל עליהם, גם על-זה הוא צריך להתפלל "שלא ימנעהו.. טרדות הגוף ושלמותו, משלמותו האמיתי הנצחי". הרב מלמד ומדריך אותנו שעם כל רוממות השאיפות אל הקודש, אסור לאדם להזניח את הדאגה לצרכי גופו, אוכל, שינה וכל שאר הצרכים, כי הזנחתם תפגע בעליה לדברים המרוממים שהאדם חפץ להשיג אותם. (עיין גם איגרת ע"ג לרב חרל"פ).
אחד מהספרים הנפלאים של הרב קוק המדריכים רבים אל דרכי התשובה הוא 'אורות התשובה', שיצא לאור בחיי הרב, והרב אמר עליו "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". אף הוא נראה כעוסק רק בתשובה הכללית של עמנו ובתשובה לארץ ישראל, אך באמת מלא הוא בהדרכות מעשיות ליחיד וכך הרב כותב (אורות התשובה, פי"ב, ו): כל החכמות וההשגות שבעולם, אינן מפקיעות את חובת התשובה המעשית, בממש ובפועל, אלא שמאירות לפניה את הדרכים". האדם לא יכול להישאר אך ורק עם ההשגות העליונות, הוא נתבע לתשובה מעשית בפועל, אלא שכאשר הוא בא מתוך עומק וגודל של שאיפות, ההשגות הללו מאירות לו את דרך התשובה המעשית. הרב ממשיך ומבאר, "כל הגדלות שבעולם אינה מזיזה כל-דהו מתביעות הקטנות, כמו שאין שום גדולה שבעולם פוטרת ומפקיעה שום תפקיד גופני גם השפל שבשפלים". אולם הגדלות מדריכה את האדם, אומר הרב, כאשר הוא מקבל אותה בטהרתה איך להתנהג בכל העניינים שבקטנות, "באופן שגם הם יתעלו ויהיו עניינים גדולים".
על המשנה במסכת אבות 'משה קבל תורה מסיני' ביאר הרב קוק: "תורה - הוראה יצאה לישראל... תורה המורה את המציאות, המורה את החיים, המורה את הנשמה, המורה את הגְויה. המורה את הפרט. המורה את הכלל, המורה את הדור, המורה את העולם. המורה דור דורים, המורה עולמי עלמים". ו
והיא היא תורת מורנו הרב קוק זצ"ל.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)