ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


צדק בנישואין ג'

אסתר אברהמי

לפגישה הבאה הגיעו שוב שניהם, צבי ורות, למרות שסיכמנו שהפגישה תהיה אישית לאחד מהם. לשאלתי, אמר צבי שלפני יומיים הייתה להם מריבה גדולה שממשיכה עד עכשיו ולכן החליטו לבוא שוב ביחד. "התבלבלנו לגמרי. לא הצלחנו שלא לריב על צדק. ניסיתי לדבר עם רות כמו שאמרת לי בפגישה האישית. אבל כיוון שהיא לא הסכימה איתי, לא יכולתי להרגיש הדדיות....."
הם היו להוטים לספר ולהראות לי מי מהם צודק. אמרתי להם שהם הגיעו כדי לשנות את ההרגלים שגורמים להם נזק ועוגמת נפש ולכן חבל על הזמן והאנרגיה לריב אצלי.... תוך כדי ההקשבה למטרת הפגישות, שניהם נרגעו במעט.
"צדק מנסים לעשות בבית משפט ולא כאן. בבית המשפט מחפשים עובדות והוכחות. אנחנו נחפש למצוא הבנות, הסכמות ותחושות רגשיות חיוביות.
חשוב שתדעו שכל אחד מכם חווה את אותה מציאות באופן שונה לגמרי, כך שנתייחס לחווית המציאות ולא לעובדת המציאות.
נלמד כאן שפה זוגית מקרבת ששניכם תרוויחו ולא התנצחות אחד על חשבון השני. ייתכן שנגלה תוך כדי הפגישות, קשיים שנובעים מילדות. נתמודד ונפתור אותם בעז"ה. אני מקווה שזה מקובל עליכם."
"את נותנת לי הרגשה, כאילו הגענו לכיתת לימוד בבית ספר". אמרה רות.
"נכון". עניתי. "הלוואי שלפני הנישואין, הייתה חובה מעוגנת בחוק ממשלתי, ללמוד קורס מעמיק בבית ספר לזוגיות. בעיות רבות היו נפתרות וסטטיסטיקת הגירושין הייתה יורדת פלאים. הגעתם אלי, כדי ללמוד שפה ודרכים חדשות שיועילו לכם."
"מה שאת אומרת, מתקבל בתיאוריה, אבל זה לא ריאלי", אמר צבי. "איך אפשר להתעלם מהצדק? כל אחד ימציא לו דרך איך שבא לו? אני לא מבין! אם נסכים ביחד על דברים לא צודקים זה יהיה בסדר?? תהיה לנו זוגיות אוהבת? זה לא מתקבל על הדעת!"
התלבטתי ביני לבין עצמי, האם תגובתו היא התנגדות אלי ותשובתי לא תועיל, או שהוא מתוסכל ומחכה לשמוע ממני דרך חדשה שתעזור לו להבין.
הבטתי בשניהם ואז רות אמרה שגם היא לא מבינה והשאלה שלו היא גם שלה. עניתי להם: "אם שניכם תסכימו ביחד על דברים לא צודקים, ברור שלא תהיה ביניכם מריבה. נכון שחשוב שיהיו לכם ערכים של צדק ומוסר והם יהיו הכתובת המשותפת של שניכם שינווטו אתכם להגיע למחוזות אוהבים. שניכם מסכימים שצריך להיות צדק וזה טוב וחשוב וערכי. הבעיה שערך הצדק אינו משותף. כל אחד והצדק שלו. כל אחד מושך את השני לצדק שלו וזו כבר מלחמה ובמלחמה לא יכול להיות שלום".
לאחר שתיקה קלה פניתי אל צבי:
"איך אתה מרגיש כשאשתך לא מקבלת את דעתך?"
"אני מרגיש שהיא פוסלת ולא מעריכה אותי, אז אני ננעל ונלחם על המקום שלי..."
"אבל זה בדיוק מה שאני מרגישה ממנו... אני אפילו מרגישה השפלה כשהוא מתווכח וטוען שהוא צודק, כאילו אני טיפשה ולא מבינה כלום והוא החכם והצודק. בגלל זה אני מחזירה לו ומנסה להוכיח שהוא לא צודק", הגיבה רות בכאב.
"אני שומעת משניכם שאתם אומרים שהצדק הוא בסה"כ אמצעי שאתם משתמשים בו, כדי שכל אחד מכם ירגיש שהשני מקבל, מכבד ומעריך."
השתררה דממה. נתתי להם את הזמן להתבוננות ואחר המשכתי:"לפי זה המטרה של שניכם היא לא מי צודק, אלא האם יש קבלה, הבנה והערכה הדדית".
הם עדיין שתקו ונראה לי שהם מנסים לקלוט את המסר.
"זה נכון", אמר צבי. "אני נלחם על עצמי בשם הצדק... איך לא הבנתי את זה עד עכשיו...?!"
חיכיתי לשמוע את רות. רות אמרה כשהיא מהרהרת: "הרגשתי כך, אבל לא ידעתי לתת לזה מילים...."
"כשנמצאים במלחמת הישרדות על החיים, לא ניתן להתבונן ולהבין. מקווה שמעתה נוכל להתחיל בתקשורת זוגית שתקרב אתכם זה לזה מתוך ערכי מוסר וצדק משותפים."
הם קמו לצאת כשניכר על פניהם שהם עדיין מנסים לעכל את התפנית בחשיבה....

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)