ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


רחמים אלוקיים

הרב יורם אליהו

בפרשתנו מופיעה מצוות שילוח הקן ."כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך... שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך". המשנה במסכת ברכות (פ"ה מ"ג) אומרת: "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך... כלומר רחמיך מגיעים אפילו על צפור ואפרוחיה הנמצאים בקן, כמו שרואים במצוות שילוח הקן, וכך תחוס ותרחם עלינו, "משתקין אותו". כי לא ראוי להתפלל כך.
בגמרא (ברכות לג, ב), מובאים שני טעמים בשם ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא, מדוע אין להתפלל כך. אחד אומר, 'כי הוא מטיל קנאה במעשה בראשית', כשהוא מזכיר שרחמי ה' מגיעים על קן צפור, הוא מראה בדבריו שהקב"ה חס על הציפורים ולא על שאר הבריות.
מסביר הרב קוק בעין אי"ה (פ"ה, ק"ב): "ראוי שישכיל האדם כי טובו של השם יתברך היא מקפת את המציאות כולה וכל מה שברא לכבודו ברא". וכבוד ה', אומר הרב, הוא השלמות הגמורה שנמצאת בנבראים שה' נותן אותה לכל אחד, לפי יכולת הקיבול וההתעלות שלו. ולכן זו דעה מוטעית מאוד לומר שרחמי ה' מגיעים על דבר מיוחד בבריאה, להבדיל אותו לטובה יותר משאר הבריות. מוסיף הרב, שהמחשבה הזו מביאה אסון לעולם כי בזה יכול לבוא האדם לטעות גדולה מתוך שיש בו נטייה לאהבת עצמו והוא עלול לחשוב "שרק הוא הנבחר והאהוב מאת ה' מצד עצמו". כלומר כאשר אתה אומר שמצוות שילוח הקן היא מצד רחמי ה' על הציפור, אתה מסמן שיש ברואים, שה' מרחם עליהם יותר, וכך אתה עלול לטעות ולחשוב שאתה הוא המיוחד שה' צריך לרחם ולדאוג לך במיוחד.
המאן דאמר השני בגמרא מסביר שאין לומר כך מפני "שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות". שבדבריו הוא מתייחס למצוותיו של ה' כפעולות של רחמים על הבריות ובאמת אינם אלא גזירות על ישראל, כדי להודיעם שהם עבדיו ושומרי חוקותיו" (ע"פ רש"י). מסביר הרב שם בעין אי"ה, שהאדם צריך ללמוד מהתפילה ומסיפור שבחי ה', על מידותיו של הקב"ה, וכל מידה שאנו לומדים צריכה להיות כזו שהיא חלה על כלל דרכי בני האדם. אם יבוא אדם לומר שמידת הרחמים היא השולטת לבדה במציאות, היא המידה הכללית וכל תכלית המציאות להשתמש רק במידה זו, הוא עלול, אומר הרב, לרחם גם על אלו שצריך להתאכזר עליהם "וכל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים" ( עיין ערך פסיקות בג"ץ באיסור הרס בתי מחבלים רוצחים). לכן, אומר הרב, המידה היותר שלמה שממנה נבוא לעמוד על דרכי ה' הנפלאות "היא מדת החכמה והיושר האלוקי, שהוא מחלק בקו לכל מידה פרטית להשתמש בה במקומה ומציין מקום גם למידת הרחמים". מתוך חכמה עמוקה נשכיל ונבין את היושר האלוקי ואת טוב ה' אשר מתגלים בגזרותיו.
נפלאים דברי רבנו הרצי"ה בהסבר גמרא זו: "... רחמים זה בעצם דבר טוב, ישראל רחמנים.. אבל צריך זהירות מהסכנה שיש בגישה של בירור הבחנות כלפי שמים. אצלנו יש אנשים בעלי מידות טובות, המרחמים על הבריות, כך מתאים, אבל לומר שבאותה מידה אף רבונו של עולם רחום, זו טעות יסודית. קן ציפור זו דוגמא, אם אתה אומר שזה ענין של רחמים - זו מין השפלה, ירידה, לעומת המקוריות האלוקית... חוקות ההנהגה האלוקית, הן למעלה מהרחמנות, ומאותן גזירות אלוקיות יש מקום להמשך חינוך מוסרי, לרחמנות שלנו. זו נפקא מינה יסודית מה צריכה להיות הגישה, מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה. כביכול רוצים לחנך ולהדריך את רבונו של עולם במוסריות שלנו! המוסריות שלנו נקבעת לאור המוסריות של רבונו של עולם ומתוך כך יש ערך למוסריות שלנו".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)