ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


סידרת 'הקדמות לאמונה' : הקדמת ר' חיים מוולוז'ין ל'באורי הגר"א': מהתלמוד עד להלכה למעשה

נתן קוטלר


מאת: נתן קוטלר
במזרח אירופה באותם ימים, סט ש"ס שלם היה יקר המציאות ונדיר ביותר. לפעמים היה רק סט אחד בכל העיירה. האגדה מספרת שיום אחד, כאשר ר' יצחק מוולו'זין עמד לנסוע לרגל מסחרו למערב אירופה, ביקשה ממנו אשתו רבקה שיקנה ש"ס שלם דפוס אמסטרדם כדי להכניס ברכה לביתם. ר' יצחק חזר עם ש"ס מהודר, ולמדני וולוז'ין והעיירות הסמוכות היו מידפקים על דלתו לעיין במסכתות השונות. ה'שאגת אריה' כיהן באותו זמן כרבה של וולוז'ין וגם הוא היה בא לעיתים תכופות לעיין בש"ס. רבקה שגדלה בבית ספוג באהבת תורה, בהיותה בתו של רבי ישראל הכהן רפפורט, רבה של פיעסק, כיבדה מאוד תלמידי חכמים ולכן הציעה ל'שאגת אריה' שבכל פעם שיצטרך מסכת ישלח את שמשו והיא תתן לו את המסכת הדרושה כדי שלא יצטרך לטרוח להגיע בעצמו. ה'שאגת אריה' שמח על ההצעה ובירך אותה: "שני בנייך אשר ילדת, האחד מהם יזכה להפיץ את לימוד הש"ס בכל תפוצות ישראל, והשני לא יצטרך כלל לש"ס, כי יהיה בקי בספרי התלמוד בעל פה..."
וברכתו של אותו צדיק נתקיימה: הראשון היה ר' חיים, מייסד ישיבת וולוז'ין שבה למדו לפי הסדר את כל הש"ס מתחילתו ועד סופו, והשני היה רבי שלמה זלמן, שבקיאותו בכל ספרי התלמוד היתה מפליאה גם את רבו - הגר"א (ע"פ 'שרי המאה' מהדורת תשנ"ט עמ' 116).
אפשר שברכתו של ה'שאגת אריה' שר' חיים מוולוז'ין יזכה להפיץ את לימוד התלמוד בכל ישראל, היתה מקור השראה עבורו הן בסדרי הלימוד בישיבה והן בהשקפת עולמו על מרכזיות לימוד הגמרא בפסיקת ההלכה.
השפעת האדם על העולם
ר' חיים מוולוז'ין [להלן: ר' חיים] כותב בכמה מקומות על גדלות האדם ויכולתו להשפיע לא רק על העולם הזה, אלא על כל העולמות. בהקדמתו לבאורי הגר"א לשולחן ערוך, הרחיב ר' חיים יסוד זה: "ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים, ויהי האדם לנפש חיה של כל העולמות וחיותם של כל העולמות המה על ידי האדם. להרבות אורם או למעט... הכל לפי מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו של האדם אם טובים המה או רעים ח"ו". יחד עם זאת, ר' חיים מסייג את דבריו ומזהיר אותנו מלטעות ולחשוב שהמחשבה היא העיקר ולא המעשה.
המעשה הוא העיקר
כאשר לומדים על השפעת האדם עלולים לטעות ולחשוב שמספיק לרחף בעולמות העליונים על ידי מחשבות נשגבות. אולם ר' חיים מדגיש לנו בהקדמתו שאמנם המחשבה משפיעה, אך היא רק מצטרפת למעשה שהוא העיקר. אי אפשר להישאר בעולם של אידיאות ותיקון עולמות עליונים, אלא צריך לתרגם את המחשבות והאידיאלים למעשים קונקרטיים. במהלך ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל ועד היום, היו שניסו להיתפס לאידיאלים של היהדות ולהמעיט בערכם של המעשים וההלכות היומיומיות. אך דווקא ר' חיים שהכיר היטב את השפעת המחשבות והאידיאלים, ידע גם להזהירנו לעמוד יציבים בעולם המעשה ולקיים את ההלכות עם כל פרטיהן ודקדוקיהן.
הלימוד מביא לידי מעשה
אחת המטרות המרכזיות בלימוד הגמרא היא ליישם את הנלמד בחיי המעשה. כך מדריכנו ר' חיים "ומכל שכן שלא להניח ח"ו את לימוד התלמוד הקדוש המביא לידי מעשה וזה כל פרי לימוד הש"ס להוציא ממנו הלכה למעשה. אשרי השונים הלכות על מנת לעשות ולקיים, המה המקיימים את העולם כולו".
ולכן, החידוש של ר' חיים הוא שדרך הלימוד 'אליבא דהלכתא' היא צורת הלימוד המשובחת ביותר וכל העולם מתקיים בזכות הלומדים בדרך זו.

האידיאל הוא לחבר את ההלכה לתלמוד
ר' חיים מתאר שאף שכתיבת השולחן ערוך הביאה ברכה רבה לידיעת ההלכה, מכל מקום היא גרמה להתרחקות מלימוד התלמוד עצמו. דרך הלימוד הראויה היא ללמוד את ההלכה ממקורותיה, הוי אומר מן התלמוד, ולבסוף כמובן להגיע לשולחן ערוך. לימוד מתוך השולחן ערוך אינו יכול להיעשות תחליף ללימוד התלמוד. כאשר שבים למקורות ולומדים מתוך התלמוד מבינים לעומק את טעמיה ויסודותיה של ההלכה והחיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. יש הלומדים בעיקר את הטור, בית יוסף והשולחן ערוך, ואינם לומדים את הגמרא שעליה הכל בנוי. אם היסודות אינם יציבים, הבניין איך יעמוד?
שיטת הגר"א: חיבור השולחן ערוך עם התלמוד
ר' חיים כותב שזו שיטת רבו, הגר"א בביאורו לשולחן ערוך לשוב למקורות התלמודיים. "וכל מעיין בחיבור הזה אשר חיבר רבינו הגדול... על השולחן ערוך יראה שזו היא דרכו של רבינו הגדול נ"ע לעורר ולהזכיר בלמוד השולחן ערוך את מקורו מן הש"ס ע"פ שיטותיו, זולת חידושים מתוקים ועמוקים הנמצאים בדבריו הקדושים".
אחרית דבר
ר' חיים פתח בהקדמתו על ההשפעה הגדולה של המחשבה, אך כתב שלפי היהדות אי אפשר להישאר בעולם אבסטרקטי של אידיאות, אלא שצריך ביטוי מעשי וקונקרטי על ידי דקדוקי ופרטי ההלכה.
אולם במשך השנים חל תהליך הפוך של התמקדות במעשה (לימוד ההלכה המעשית רק בשולחן ערוך) בלבד והזנחת המחשבה (התמעטות לימוד התלמוד).
ולכן יש ליצור איזון בין המחשבה לבין המעשה. וכיצד? על ידי חשיפת המקורות התלמודיים של השולחן ערוך, כשם שעשה הגר"א בביאורו. כאשר שבים לתלמוד ומבינים מה טעם ההלכה וכיצד היא נפסקה, זוהי מחשבת ההלכה, החיבור בין המחשבה למעשה.
לתגובות: hakdamotlaemunah@gmail.com

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)