ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


לא מספיק או יותר מידי בהכרויות (א')

אסתר אברהמי



מצאתי מכנה משותף בין הרווקים והרווקות שפונים אלי: אני שומעת מהם שהוא או היא "לא מספיק" או "יותר מדי", כמו למשל:
היא לא מספיק עדינה/ נאה/גבוהה/יוזמת/נשית/חושבת... יותר מדי מלאה במבנה גוף, יותר מדי מדברת/ שותקת/חושבת/ יוזמת וכ"ו.
הוא - לא מספיק גברי/ יוזם/ גבוה/חסון/נאה... יותר מדי מדבר/ שותק /יוזם/ עדין/ שואל/ מהסס... יש לו תנועות ידיים שנראות נשיות, אולי הוא לא גברי באמת...
אמנם טענות מעין אלו, אני שומעת גם מזוגות נשואים, בכל מה שיותר מדי או לא מספיק. ההבדל בין הנשואים לרווקים הוא לדוגמא בתחום המראה החיצוני. בעוד שהנשואים מקבלים את הנתון הזה כעובדה, לרווקים יש עדיין בחירה בכל מה שקשור למראה של הבן או של הבת. אלו הם נתונים חיצוניים ברורים וכל אחד ואחת ירגישו מה נכון להם במראה החיצוני ויבחרו אם להמשיך את הקשר, אם לאו. המראה החיצוני הוא חשוב, כדי שיהיה נעים לבני הזוג להתבונן זב"ז לאורך חיי נישואיהם. אם אחד מהם מרגיש דחייה ממראה חיצוני, אז זה לא מתאים לו ואין צורך להיות צול"ר (צדיק ורע לו), בהסתמך על "שקר החן והבל היופי", במובן הפשטני של המילים. יחד עם זאת, אין צורך להגזים בהתייחסות למראה החיצוני, כאילו הוא חזות הכל. בחור אמר לי שזה לא המראה שהוא דימיין כל הזמן, שתיראה הבחורה שאתה ירצה להתחתן ולכן היא לא מתאימה לו. אמרתי לו (בהלצה), שכדאי היה לו לדמיין כמה דמיונות, כדי שמישהי מתוכן תתאים לו. פעמים רבות לאחר הכרת האישיות, היחס למראה משתנה, כאשר על הפנים של האדם, ניכרת הפנימיות בבחינת, "הכרת פניהם ענתה בם". גם בנושא זה, תרבות המערב חדרה למחוזותינו ואם הבחור או הבחורה אינם במראה ובמשקל "הנכון", הם נפסלים מלהיות רלוונטים.
חשוב שבתקופת הרווקות לא יתבקש "המוצר מוגמר" וגם לא יהיה כזה במשך חיי הנישואין.
לתכונות הנפש קורא הרמב"ם בהלכות דעות - מידות. כי כל תכונה כמעט, ניתן למדוד אותה, לווסת אותה ולהגיע לאיזון. בזכות ניסיונות החיים, האדם לומד להכיר את תכונותיו מתוך ההתמודדויות שיש בהן נפילות ותיקונים. הוא מודד במאזני השכל, מהי המידה הראויה בכל מצב ממצבי החיים וכך הוא עובד על שלמותו. זה נכון במערכות יחסים בכלל ובקשר זוגי בפרט. כי אז האיש והאשה, יוצרים מראה הדדית לאורך כל היום והלילה ואין מנוס מלראות את מה שמצריך תיקון ואיזון.
כל אחד ואחת מתנסים בחיי המשפחה והחברה בבניין אישיותם וכל זאת, הכנה לחיים הזוגיים שבהם תהיה השלמת התיקון והאיזון. לכן חשוב שהגישה לפגישות בין הרווקים והרווקות תהיה מתוך התפיסה וההכרה: שמה שהם רואים וחשים בתכונות האופי, הם עדיין חסרים איזון. בידיעה כזו, הפגישות יהיו גם רגועות יותר, ללא ביקורת שלילית על עצמי ועל זולתי שהרי לומדים להכיר רק את הבסיס ולא ריאלי לצפות מעצמנו למושלמות. כדאי שגם הנשואים יהיו בהכרה ובתפיסה שעדיין, תוך כדי הנישואין, עובדים על איזון. זו ידיעה שמרגיעה ומאפשרת התכווננות לאיזון התכונות, ללא ביקורת הרסנית. הרי כל החיים אדם עובד על תיקון מידותיו ולכן לא ניתן לצפות לאדם המושלם, בשום שלב בחיים. מי שמדמיינים לעצמם שהשיגו את בן הזוג המושלם, מגלים מהר מאד התפכחות מהאשליה שהיא פרי דימיונם, ואז מתרסקים אל מול המציאות ומתקשים להתחיל את חיי השגרה הבריאים שיש בהם התמודדויות הדדיות. בד"כ זה קורה לכאלה שלא ראו התמודדויות בבית, כי היה ריחוק ושקט מתוח בין ההורים ולא הייתה להם דוגמא אישית. או כאלה שחוו בבית מריבות רבות והבטיחו לעצמם שאצלם זה לא יקרה וכבר דמיינו עולם אשלייתי בנוסח תרבות הסרטים המערבית.
לכל אדם ישנם חלומות מודעים או לא מודעים, באשר לרצונו לחיות את חייו. ההקשבה והבדיקה למידת הריאליות של החלומות ואופן הגשמת הערכים, יאפשרו לצעוד בכיוון הנכון לקראת נישואין.
בשבוע הבא, נמשיך ללמוד, כיצד יוצרים את האיזון באופן מעשי.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)