ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


אני כהן?!

הרב ערן טמיר

סוגית המעשרות הנזכרת בפרשתנו (דברים כו, יב-טו) נחלקת לשני סוגים:
האחד - מעשרות הניתנים לאחרים: לכהנים, ללויים ולעניים, כגון תרומה גדולה, מעשר ראשון וכו'.
והשני - מעשר הנאכל על ידי הבעלים עצמו, בקדושה בירושלים - מעשר שני, כלשונו של הרב קוק (עין איה ברכות ב; פאה א, יט): "מעשר שני אינו ניתן לאחרים כי אם בעלים אוכלים אותו בקדושה לפני ה'".
מה משמעותה של חלוקה זו, ומה השלכותיה לחיינו?
שני מסלולים ניצבים לפני האדם ברצותו לעלות אל הקודש:
המסלול האחד - דרך מתווכים, אנשי קודש המחברים אותו אל הקודש, או אף הפועלים בשבילו ובמקומו בקודש - ככהנים וכלויים המקודשים בישראל הנמצאים במקדש - מקום הקודש, אשר להם ניתנות מתנות הכהונה והלויה, שאותן אוכלים הם בקדושה ובטהרה, ובכך מקדשים ומרוממים לא רק את המאכל הניתן להם, אלא גם ובעיקר את האנשים הנותנים להם מתנות אלו.
המסלול השני - באופן ישיר, כאשר האדם פועל בקודש בעצמו, ביכולותיו הוא ובכוחותיו שלו, ככהן 'קטן' האוכל בעצמו את המעשר השני בקדושה בירושלים עיר הקודש.
אכילת מעשר שני על ידי בעלי המעשר עצמם ללא צורך במתווכים חיצוניים - הכהנים, באה ללמדנו, שאף על פי שמצד אחד, זקוקים אנו מאוד למתווכים בעלי מעלה רוחנית בדרך העולה אל ה', ככהנים אז וכרבנים היום, אשר מהם יש ללמוד ואליהם חובה להתחבר, הנה מצד שני, חובה עלינו להאמין בעצמנו, לקחת אחריות ולהתקדש באופן אישי, כי בכל אחד מאתנו ישנו מעין 'כהן קטן' אשר גרעין כהונה - גרעין קדושה בו, שאותו אנו מסוגלים ומחויבים לגלות ולממש בפועל, כדברי הרב קוק (שם): "כשם שבכלל האומה צריכים שימצאו אנשים מיוחדים עובדים עבודת הקודש... על כן ראוי להכיר הספקת צרכיהם לחובה קדושה (המעשרות לכהנים וללויים), כן יש באדם עצמו בכל אחד ואחד צדו הרוחני השכלי וזה הכוח הוא הכהן הפרטי (הנמצא בכל אחד) שראוי להכירו לטוב... שהוא יסוד אושרו והצלחתו על כן יאכל המעשר השני בקדושה לעצמו".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)