יש גבול / הרב ליאור לביא

עידן חדש
כמו רבים” גם אני מסתובב בימים אלה עם סימן שאלה גדול – “מה אתה רוצה שנבין מזה?” כמאמינים ברור לנו שהמציאות הזאת” שאנו חיים בתוכה כחצי שנה” נשלחה אלינו בהשגחה ואמורה ללמד אותנו משהו. אבל מה? והאם ‘ביום שאחרי’ באמת משהו מהותי ישתנה בחיינו? ואיך בכלל משהו ישתנה אם לא ברור לנו מה צריך להשתנות?
הרבה מילים נאמרו על מה שהקורונה באה לחולל בחיינו” אבל נראה שבפועל מה שהיא עשתה בעיקר זה לשים לנו ‘ברקס’ פתאומי. לא למישהו מסוים אלא לאנושות באופן כללי. הברקס הזה הוא הצבת תמרור עצור. ותמרור עצור הוא ביטוי לדין” הגבלת תנועה. וכך הגדיר את המציאות שנכפתה עלינו הסוציולוג פרופ’ שמואל טריגנו:
“הקורונה בעיניי היא מחלה שנובעת מהגלובליזציה והיא גם אשר תהרוס את הגלובליזציה” היא תום עידן הגלובליזציה. במישור השלטוני” אנו רואים תופעה אנטי־גלובלית” כשבכל הארצות חוזרים למדינת הלאום” לגבולות” למשטר משטרתי” לסגר. העמים מתבצרים מאחורי גבולותיהם. כל מדינה שומרת לעצמה את משאביה. אלו סימנים להליך נסיגה של הגלובליזציה. נוכחנו כי החלשת מדינת הלאום גרמה להזנחה של הסעד וכי לא ניתן לסמוך על גוף גלובלי. ניכר באופן פרקטי שהמסגרות המדינתיות הלאומיות הן המסגרות הפעילות. הזהות הקולקטיבית של כל עם ועם מתחזקת” הקורונה היא חזרת האומות והמדינות” שיבה למבנה לאומי ולחיים ממשיים של גבול”.
“הקורונה היא מסר עצום מן השמים. חשבנו שניתן לעבור כל גבול בטבע ובאנושות ופתאום יש דין (=מציאות קשה) שמחזיר אותנו לקטנות שלנו. אני חושב שהמאה ה-21 מתחילה היום” נכנסנו לעידן חדש”.
אז הקורונה כפתה על העולם כולו לשוב בתשובה. תשובה לגבולות שלנו. לעמידה בפני הדין במובן הפשוט ביותר – יש גבול; לא כל מה שמתחשק לנו אפשרי. אבל האם יש ערך למציאות שנכפית עלינו מבחוץ מבלי שמשהו מהותי ישתנה בתוכנו מתוך בחירה?

תשובה עולמית
כדי לענות על השאלה הזאת” נשוב להתבונן בפסקה נפלאה מאורות התשובה (יז” ב)” שנוגעת גם בפרשת התשובה שנקרא השבת” כמו בכל שנה לפני ראש השנה. התשובה” לדברי הרב קוק כוללת שתי מדרגות – תשובה עד ה’ ותשובה אל ה’. וכפי שאומרת התורה: “בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ” (דברים ל” ד). ובהמשך: “כִּי תָשׁוּב אֶל ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ” (שם”שם” י). בתחילה מופיעה תשובה עד ה'” ולאחר מכן תשובה אל ה’. מה ההבדל בין שתי המדרגות הללו?
התשובה עד ה’ היא ביטוי לתשובה חלקית” שיש בה גם גורמים מעכבים” וגם גורמים חיצוניים שמניעים אותה: “בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים”. ולכן היא מגיעה רק עד ה’ אבל לא אל ה’. אך בשלב הבא” התשובה מעמיקה ומגיעה אל ה’:” כִּי תָשׁוּב אֶל ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ”. זו תשובה מלאה” והיא נובעת מתוך הכרה ורצון (“תשוב” – אתה תשוב מרצונך החופשי לעומת “ושבת” הפסיבי יותר של השלב הראשון).
וכך כתב הרב קוק:
“כְּשֶׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת לָשׁוּב” אַף עַל פִּי שֶׁמְּעֻכָּבִים בִּשְׁבִיל כַּמָּה מְנִיעות… אַף עַל פִּי שֶׁהָעִכּוּב הוּא גָּדוֹל מְאֹד… מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָרָצוֹן לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה הוּא אַמִּיץ… צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת הַהֶאָרָה הַזֹּאת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה בְּתוֹר תֹּכֶן הַמְטַהֵר וְהַמְקַדֵּשׁ עַד שֶׁלֹּא יָזוּז” מִפְּנֵי הָעִכּוּבִים שֶׁל אִי-הַשְׁלָמַת הַתְּשׁוּבָה…”
ומה שנכון לגבי היחיד נכון גם לגבי הציבור:
“וּכְשֵׁם שֶׁזֶּה הוּא כְּלָל גָּדוֹל אֵצֶל הַיָּחִיד” כָּכָה הוּא אֵצֶל הַצִּבּוּר בִּכְלָלוּתוֹ. הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה יֶשְׁנָהּ בְּיִשְׂרָאֵל. הִתְעוֹרְרוּת חֶפְצָהּ שֶׁל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לָשׁוּב אֶל אַרְצָהּ” אֶל מַהוּתָהּ” אֶל רוּחָהּ וְאֶל תְּכוּנָתָהּ – בֶּאֱמֶת” אוֹר שֶׁל תְּשׁוּבָה יֵשׁ בָּהּ. בֶּאֱמֶת” הַדָּבָר מִתְבַּטֵּא בְּבֵרוּר גָּמוּר בְּבִטּוּיָהּ שֶׁל תּוֹרָה: “וְשַׁבְתָּ עַד ד’ אֱ-לֹהֶיךָ”” “כִּי תָשׁוּב אֶל ד’ אֱ-לֹהֶיךָ”. הַתְּשׁוּבָה הִיא תְּשׁוּבָה פְּנִימִית” אֶלָּא שֶׁהִיא מְכֻסָּה בְּהַרְבֵּה מָסַכִּים חוֹצְצִים” וְאֵין כֹּחַ בְּשׁוּם עִכּוּב וּמְנִיעַת הַשְׁלָמָה לְעַכֵּב אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן מֵהוֹפִיעַ עָלֵינוּ”.
אפשר להתייחס לכל המציאות שסביבנו כדין חיצוני” עונש על משהו לא טוב שעשינו. ובוודאי שיש רובד כזה. אלא שעמוק יותר” מציאות הדין באה לטובתנו – כדי להשיב אותנו לאיזון. להחזיר לנו משהו שאבד לנו. במובן הזה” הדין הוא ביטוי לרחמים” להשבת העולם לאיזונו” לטובתנו” לא כדי להעניש אותנו.
עם ישראל שב ארצה בגלל סיבות שונות” סוציולוגיות” גיאופוליטיות ואחרות. אבל בעומק” התהליכים שהובילו לזעזועים הטקטוניים האלה” הם סיומה של הגלות המרה. כך גם בחיי היחיד שמרגיש שמשהו מניע אותו לשוב אך הדבר הזה חלקי וחסר ולעתים גם חיצוני ומתוך ייסורים וכאב. כך ממש גם בתהליך התשובה העולמי שאנו נמצאים בעיצומו.
העולם חוזר בתשובה – שב לממדיו האמיתיים” לגבולותיו. זהו לא תהליך הכרתי בשלב הראשון” זה נכפה עלינו. זה כואב. אך כאשר תהליך כפוי נותר מספיק זמן” נוצרים בקעים פנימיים בקונספציה השלטת” ומתוך התשובה הזאת עד ה'” נוצרת ההזדמנות לתשובה אל ה’.
אך המעבר אל השלב הבא לא יוכל להיות מתוך כפייה” אלא לנבוע מתוך הכרה” רצון ובחירה. שנזכה לשנת מעבר” מתשובה מיראה וכפייה לתשובה מאהבה” ברחמים רבים ובבריאות שלמה.