סידרת ‘הקדמות לאמונה’ :הקדמת ‘פאת השלחן’: מסירות נפש למען בניין ארץ ישראל

הציונות לא החלה ב’עלייה הראשונה’ ובתנועת ‘חובבי ציון'” אלא החלה בעליית תלמידי הגר”א ובראשם רבי ישראל משקלוב. מסירות נפשם של תלמידי הגר”א והתמודדותם בגבורה עם התלאות הקשות שהיו בארץ ישראל באותה תקופה – הן אלו שסללו את הדרך לציונות ולעליות הגדולות שהגיעו בעקבותיהם.
“קוֹל הַתּוֹר” בשנת הת”ר
הגר”א ראה בשנת הת”ר (1840 למניינם) אבן דרך משמעותית בהבאת הגאולה “הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ” (שיר השירים ב” יב). ה’קץ המגולה’ החל משנה זו “ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה” שנאמר ‘וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וגו” (סנהדרין צח” א). הגר”א שלח את תלמידיו לארץ ישראל 30 שנה קודם לסלול את הדרך לגאולה. “רבנו הגר”א כתב הרבה על דרכי האתחלתא דגאולה בעקבתא דמשיחא וצונו הרבה להתחיל באיתערותא דלתתא” (קול התור ג’). שלושת תלמידי הגר”א: רבי ישראל משקלוב” רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי סעדיה מווילנה – עלו לארץ ישראל יחד עם משפחותיהם ותלמידיהם במסירות נפש גדולה.
החלק הנוסף של השולחן ערוך
רבי ישראל משקלוב [=להלן: רבי ישראל] לא רק בנה את ארץ ישראל והנהיג את העולים לארץ בשעות קשות של משברים וחורבן של מגיפה” רעידת אדמה” מלחמות ועוני מחפיר” אלא הוסיף קומה לבניין תורת ארץ ישראל. רבי ישראל הבין שכדי ליישב את הארץ לפי התורה” צריך לכתוב את החלק הנוסף של השולחן ערוך. ולכן החליט ללבן את ההלכות התלויות בארץ ולברר את הלכותיהן בזמן הזה “רבנן קדישין הניחו מקום שיור פאה לעני שבישראל כמוני באשר לא הכניסו בשולחנם כמה הלכתות בהלכות ארץ ישראל” לא סדרם הטור והשולחן ערוך והאחרונים” והמה הלכות פאה ולקט ושכחה והלכות דמאי והלכות שביעית. ונתתי אל לבי לאמר אעשה גם אנכי לבית ישראל ואלקט פאה בשדה אחרי העומרים” כי אולי מקום הניחו לי מן השמים להתגדר בו למען יושלם שלימות מעשה הארבע שולחנות ויעזבו גם המה הלקט” והשכחה והפאה לעני כמוני”.
סיפור של גבורה ואמונה שלא ייאמנו
בהקדמתו” רבי ישראל כותב “ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה כי חובה לאדם לספר מעללי ה’ וכל אשר מביא על האדם יסורים וצרות ואשר עוזר בנפלאותיו… ובכן גם עלי חובה להזכיר היסורין וצרות שעברו עלי ביסורי ארץ ישראל. כמו שכתוב יסור יסרני י-ה ולמות לא נתנני”. מכאן ואילך רבי ישראל מתאר סיפור של גבורה
ואמונה שלא ייאמנו. כאשר קוראים את הדברים אי אפשר שלא להביט בהשתאות על גדלותו” קור רוחו וגבורתו של האיש” שהציל את היישוב היהודי בארץ ישראל מחורבן ח”ו.
רבי ישראל עלה לצפת בשנת תק”ע אך הקשיים הכלכליים היו אדירים והוא נשלח חזרה לחוץ לארץ לאסוף כספים למען קהילתו. רבי ישראל הצליח במשימתו “ויהי בשנת תקע”ג בשובי ממדינתנו אחרי עזרני הרחמן ויסדתי יסודות קבועות לישוב ארצנו בכל גלילותינו”.
אולם כאשר חזר לצפת פרצה מגיפת דבר ואנשי העיר נאלצו לברוח כל עוד נפשם בם למדבריות וליערות. רבי ישראל ומשפחתו החליטו לנסוע לירושלים” אך בדרך נפטרה העניא” אשתו הראשונה ונקברה בשפרעם. לאחר תלאות רבות כאשר רבי ישראל הגיע לירושלים” גם שם היתה מגפה ואירע אסון גדול ובזה אחר זה נפטרו כמעט כל בני משפחתו למעט נכדו ובתו שיינדיל. “והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה הנ”ז ואוהבי וריעי רחקו ממני והייתי שוכב על הגג ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים” ובתי הצנועה מרת שיינדל תחי’ היתה גם כן קטנה חולה מוטלת על ידי ודמעותי על לחיי עיני ירדו מים על כל אשר עבר עלי וגדול כים שברי”.
הנדר להוצאת ספר ‘פאת השלחן’
רבי ישראל קיבץ את גדולי חבורת עליית הגר”א ויחדיו התפללו מעמקי הלב להצלת שארית הפליטה בית ישראל. רבי ישראל החליט לנדור נדר כיעקב אבינו בעת צרה “והיה אם תעשה עמדי חסד. והקימותני מחלי זאת אז אייגע לסדר חיבור. סדר זרעים בתלמוד ירושלמי עם שיטת אדמו”ר הגאון קדש הקדשים רבינו החסיד זצוק”ל אשר זכיתי לשמשו לפני מותו. וזכותו הגדול יעמוד לי לחבר ולסדר ההלכות אשר השמיטו רבותינו הקדושים הקדמונים”.
רבי ישראל הבריא באופן פלאי ומרגע זה ואילך הרגיש סיעתא דשמיא מיוחדת. הוא חזר לצפת יחד עם בתו שיינדל ולימים התחתן עם אשתו השניה יוטא בילא. הוא מספר כיצד המגפה שבה בשנת תקע”ד” ועברו עליהם ייסורים רבים ואסונות כבדים שנפטרו גם שני בניו מאשתו השניה. “ונפל עלי כל משא סבל עול צורכי ציבור הטהור דכוללינו הנהגתם וכלכלתם ולראות כל צורכי סיפוקם וסדר לימודם” וסבלתי צרות הרבה מצרי הגוים”. רבי ישראל מספר כיצד הוא הושלך לכלא ונלקח בשבי. כשניצל רבי ישראל הרגיש שהוא מוכרח לקיים את נדרו להוצאת הספר” אך לא היו לו האמצעים הכספיים לכך. באדר תקפ”ה אירע בצפת מפולת בתים כבדה עקב החורף הקשה שהיה באותה שנה. ביתו נהרס לחלוטין אך הוא ניצל עם משפחתו. רבי ישראל ראה בכך אות מן השמים שהגיע הזמן לקיים את נדרו להוצאת ספרו בכל מחיר “אז אמרתי אין זה כי אם יד ה’ לעוררני על אשר אחרתי ונרפיתי לקיים נדרי ונתעצלתי בבנין בית ישראל הוא ספרי הלזה. לכך נפל בית ישראל ועברו עלי כל הצרות הנזכרות. ושנסתי מתני ואזרתי כגבר חלצי לקיים נדרי לה’ וסידרתי זה הספר”.
לתגובות: hakdamotlaemunah@gmail.com