יום תרועה עומד בפתח
השולחן ערוך ארוך
מערכי הלב דופ-קים
ממתינים שקטים לאות.
הרחוב מסוגר
אין אורח בדלת
את פתחי לו לביתך
כי יודעת את לשאול.
שאלי במעופך
שאגי את כאבייך
שאבי דמעה תוהה
שנגעה בשפתותייך
את פתחי את דלתותיו
את הרימי ובכוח
התריסים אשר נפלו
ודינם-שלא למתוח
את בקשי על החיים
על היופי” על הטוב
יפתח רחב השער
ואף מענה לשון.
יום תרועה עומד בפתח
השולחן עמוס מאוד
כלי מוכן לזה השפע
אות ועוד. אות ועוד.