חשבון נפש כלכלי / הרבנית זיוה אליהו

הרבנית זיוה אליהו” מלווה ויועצת כלכלית למשפחות וזוגות צעירים בעמותת מקימי
השקפת העולם הכלכלית שלנו והיחס שלנו לכסף נובעים מדפוסי חשיבה עמוקים בנפש” שלא תמיד אנחנו מודעים להם. בכל בחירה כלכלית שלנו” בכל העדפה” כמו בכל רצון לצריכה” ישנה אמירה פנימית שאנו אומרים לעצמנו.
אין ספק שהיחס לכסף בבית גידולנו משפיע רבות על יחסינו אליו כיום” אני פוגשת את זה הרבה מאוד בליווי המשפחות ב”מקימי”. בדרך כלל ההשפעה אינה מודעת. המקום שתפס הכסף במשפחה” הקושי או הרווחה הכלכלית” וכן ההתנהלות החסכנית או הפזרנית” כל אלה משליכים על דפוסי החשיבה שלנו. לעיתים אנו מחקים את ההתנהלות ולעיתים אנו לעומתיים” אנו רוצים לנהל הפוך ממה שראינו או חווינו.
כשגדלנו על קושי כלכלי” שלוּוה במתחים זוגיים” ועל אווירת דכדוך או כעס” אנחנו רוצים מאד שאצלנו זה יהיה אחרת” אך לא תמיד מצליחים בכך. מדוע?
לדוגמה” אדם שגדל בבית שהפרוטה אינה מצויה בו. ההורים שידרו כל הזמן “אין לי”. הילדים” לפחות בעיניהם” לא קיבלו את הצרכים הבסיסיים שלהם. ההורים דיברו בקנאה רבה על אחרים. אולי אף היו בעלי חוב לאורך שנים. הילד המתבגר” בבואו לנהל חיים עצמאיים” רדוף בתחושות שספג לאורך השנים. האמירות הפנימיות שהוא אומר לעצמו נבנות בהתאם לכוחות הנפש שלו” למידת המודעות שלו וליכולת הניתוח שלו.
מי שגדל באווירה כזו יכול להחליט שהוא יעשה הכל כדי להתפרנס” ואולי אף ישאף לעשירות. הוא יגיד לעצמו שהוא לעולם לא יחסיר דבר מילדיו. כל מה שאשתו או ילדיו יבקשו” הוא יתן ללא כל מעצור” שכן האמירה הפנימית המניעה אותו היא “אני לא אעשה מה שעשו לי”. גם אם המחיר הוא הגדלת המינוס בבנק או לקיחת הלוואות. לפעמים להפך” הוא יחסוך וימנע מעצמו או מיקיריו דברים חשובים” כי האמירה הפנימית שלו משדרת פחד מהעתיד” משדרת מסכנות ופסימיות.
במצבים הפוכים” שבהם גדלים ברווחה כלכלית” או בפזרנות שאינה תואמת למצב הכלכלי האמיתי. ההשלכות על האמירות הפנימיות של המתבגר היא עצומה.
מאחורי כל צורך כלכלי שלנו עומדת אמירה פנימית שמשקפת את הערך העצמי שלי בעיני עצמי” ושבוחנת ומעריכה את עצמי מול החברה.
אז מה עושים?
השלב הראשון הוא המודעות. מומלץ מאד לקחת מעט זמן “להתבודד” על זה. להיות קשוב למהלכי הנפש שלי. לשמוע מהי האמירה הפנימית שלי. להבין מתי אני אומר אמירה כזו” ומתי אני אומר לעצמי אמירה אחרת. כתיבת התובנות בהחלט יכולה להועיל לתהליך.
לאחר שלמדתי לזהות את האמירות הפנימיות שלי” עלי לחפש כלים לבצע את השינוי” שהם בעיקר תודעתיים. לדוגמה” לפני קנייה” אנסה להבין מהי האמירה הפנימית שמלווה את הצורך בקנייה” ומה נראה לי נכון יותר להגיד לעצמי. אם ארצה שולחן חדש אבדוק מהי האמירה הפנימית המלווה את הרצון. אם הרצון נובע מצורך אמיתי” שהמשפחה גדלה ואין מספיק מקום” או שהרגליים מתנדנדות והתיקון כבר אינו מועיל וכדומה” אז קדימה” ללכת על זה. אך אם גיליתי שהאמירה שלי היא: מי שנכנס לבית קולט מיד שאין לנו כסף” או ‘ההוא’ קנה אז גם אני ‘צריך'” או אולי זאת הדרך היחידה שלי לזכות באהדת אשתי/ילדיי” או מה יגידו הורי” או ‘מגיע לי כי…’ כל אלה מעמידים את הצורך בסימן שאלה..
תהליך זה הוא הכרחי בוודאי בצעדים כלכליים משמעותיים שאנו מבצעים בחיים כגון” רכישת דירה בשיקולי גודל” מיקום וכו'” רכישת רכב” שיפוץ הבית ועוד. אבל גם בדברים יומיומיים שגרתיים מומלץ מאוד לזהות את האמירות הפנימיות שלנו. לקנות ‘מעדני חלב'” לשלוח את הילדים לחוגים” להתלבש כך או אחרת…
בדרך חשיבה זו עברתי תהליך אימון שבו העברנו את התת מודע אל המודע. למדנו לזהות את האמירה הפנימית ובסופו של דבר ההחלטה תהיה בהתאם לתהליך. צעד אחר צעד אנחנו משנים את דפוסי החשיבה. מכאן להתנהלות כלכלית נבונה יותר הדרך תהייה הרבה יותר קצרה.