ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


השיבנו אבינו לתורתך

הרב יורם אליהו


שלוש פעמים בכל יום אנו מבקשים בתפילה "השיבנו אבינו לתורתך", ולעתים אנו מסתפקים בבקשה זו ולא עושים מספיק כדי לזכות ולקיימה באמת.
והנה אנו בעיצומם של ימי התשובה שבהם צריך האדם לא רק להתבונן בחטאיו ולתקנם, אלא "עיקר תפקידו של היהודי לקראת השנה החדשה הוא לשנות מציאותו וטבעיותו". וכפי דברי הנתיבות שלום (דברים עמ' קכח) , ייעוד התשובה בימים אלו ש"יהודי ישנה את כל מציאותו, ויעמיד את כל המהות והמציאות שלו בדרגה יותר גבוהה". ביום כיפור ניתנו הלוחות השניים לאחר שמשה רבנו הצליח לכפר על עם ישראל, כך שבכניסה ליום זה חייב האדם גם לברר את מעלת התורה וקישורו עמה.
אחת השאלות שעתיד אדם להישאל בשעה שמגיע לבית דין של מעלה היא "קבעת עתים לתורה?", כי רק על ידי התורה יכול האדם לכוון את חייו בצורה הנכונה ולהגיע לקרבה ולדבקות בה' כמו שאנו ממשיכים בתפילה ואומרים "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך".
וכבר לימדו חז"ל שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, ואומר המהר"ל שהתורה היא סדר האדם וסדר העולם כולו "ועל האדם מוטל לשמור את הסדר הראוי לו" (נתיב התורה פרק א').
ולכן "אל לו לחשוב שאפשר לחיות חיים רוחניים בלא אור התורה". כותב הרב קוק זצ"ל (באורות התורה יב ו). כי התורה היא החמצן, ויותר מזה "כשם שאי אפשר לחיות בלא אור ואוויר, בלא מזון ומשתה, עוד יותר ויותר מזה אי אפשר לחיות בלא חיות התורה".
הגמרא במסכת ברכות (מה) לומדת, מניין לומדים מהתורה שברכת המזון היא אחרי שאוכלים? שנאמר 'ואכלת ושבעת וברכת', קודם תאכל ותשבע ואחר כך תברך, (אף שצריך גם ברכה לפניה). ומניין לומדים מהתורה, שברכת התורה היא לפני הלימוד, שכתוב בפרשתנו "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו". כאשר אני בא להזכיר את שם ה' כלומר ללמוד תורה, אז הבו גודל לאלוקינו, תברך קודם הלימוד.

מרן הרב קוק מסביר בפירושו עין אי"ה, שההבדל בין האכילה ללימוד התורה נובע מהטובה העיקרית שיש בכל דבר. באכילה, הטובה העיקרית היא "המשכת החיים שבא מן המזון", אדם אוכל, מתחזק וממשיך את קיום החיים שלו. טובה זו, מסביר הרב, באה רק אחרי האכילה על-ידי פעולת העיכול, ולכן הברכה המרכזית על האוכל שהיא מהתורה, היא אחרי האכילה. בלימוד התורה יש אמנם תועלת שמביאה את האדם לידי מעשה והוא יודע לקיים את המצוות כהלכה, אבל "הטובה העיקרית היא טובת הלימוד עצמו, בהיותו מתעלה לקדושת עסק התורה הקדושה שהיא תורת חיים מאור פני מלך חיים". עצם העיסוק בתורה יש בו לרומם את האדם והיא נעלה מכל המעשים שודאי הוא ילמד אחר כך לקיימם, "עצם התורה היא באמת נעלה על כל המעשים, שהעוסק בתורה לשמה היא מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". לכן מהתורה לומדים שהברכה על לימוד התורה היא לפני הלימוד, "למען דעת שרוממות ערך התורה היא עצם הדרישה בה, והלימוד עצמו בתורת ה' הוא חיינו ואורך ימינו" וזה מה שהפסוק בה ללמד אותנו " 'כי שם ה' אקרא' שאנו צריכים להכיר את רוממות התורה מצד שהיא שם ה'(הבו גודל לאלוקינו), ובה נדע שמו הגדול ובאורה לנו אור". עצם לימוד התורה מחיה, מגדל, ומרומם את האדם.
מרן הרב קוק , מוסיף (אורות התשובה ו ג) שעל ידי קביעות עתים לתורה, עם ישראל חוזר בכלל לטבע הבריא המוסרי שלו "יראת-חטא הטבעית היא הטבע האנושי הבריא ביחס למוסר הכללי, והיא הטבע הישראלי המיוחד ביחש לכל חטא ועוון מצד התורה והמצווה... ואין טבע זה חוזר לישראל כי אם על ידי תלמוד תורה בהמון, תלמוד תורה לגדל תלמידי חכמים, ותלמוד תורה של קביעות עתים לתורה להמון הרחב. ואי אפשר, [כותב הרב], שעם ישראל יחזור לאיתנו כי אם כשישוב לו גם טבעו הרוחני בכל מילואיו". ולטבע זה זוכים על ידי תורה וקביעות עתים לתורה.
נתחזק ונקבל עלינו לשוב אל התורה ואל לימודה בקביעות, ונזכה לתשובה שלמה ואמיתית בכל אורחות חיינו ולגמר חתימה טובה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)