ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


אברהם רבנו / הרב ליאור לביא

-----

אברהם רבנו
דברים לזכר מו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל
תמונה 1:
תפילת שחרית בהיכל ישיבת 'מרכז הרב'. התפילה מסתיימת, ואנכי, תלמיד צעיר בישיבה, בוהה כמהופנט בראש הישיבה, הרב אברהם שפירא, (או כמו שכולם נהגו לקרוא לו: ר' אברום) שמקפל את התפילין. בתחילה - תפילין של ראש. חולץ, ומנשק. מגלגל את הרצועה, ושוב מנשק, ושוב ושוב - מנשק את התפילין, מכל צד וכיוון, בחיבה ואהבה שגורמות לי לבהות במחזה בהשתאות. ובין לבין - תלמידים באים ושואלים את הרב שאלות, עליהן הוא עונה - לעתים בסבר פנים רציני, אך על פי רוב - בבת שחוק משועשעת הנסוכה תדיר על פניו. ולאחר מכן - תפילין של יד. ושוב - הרב עוטף בנשיקות אוהבות את התפילין, ונראה הדבר כאילו אין הוא הולך להניח אותן מחר בבוקר שוב. כאילו שהפעם הבאה שיזכה להניח שוב את התפילין תהיה לפחות בעוד שבועות מספר או חודשים. וכך, יום אחרי יום. תפילה אחרי תפילה. ואני, נוצר את הרגעים הקדושים הללו בלבי עמוק עמוק. יודע שהלימוד שלי בישיבה מתחיל ברגעים הללו.
תמונה 2:
בשנים הראשונות ללימודיי בישיבה, המשכתי לשמור על קשר עם סניף בני עקיבא בו שימשתי כמדריך. באחת הפעמים, ביקשתי להתייעץ עם ראש הישיבה לגבי אופיה של פעילות חינוכית התנדבותית מסוימת. ונפשי בשאלתי - האם לקיים את הפעילות מעורבת - בנים ובנות יחד, או בנפרד. הגעתי לראש הישיבה בסיומה של התפילה, הרב הקשיב לשאלתי בקשב ואז ענה את אחת התשובות שהיו שגורות על לשונו: "מה לדעתך החפץ חיים היה עושה?" ואני, שהופתעתי מהתשובה - שאלה שקיבלתי, התבלבלתי לרגע. מניין לי לדעת מה החפץ חיים היה עושה? ובכלל, מעולם לא פגשתי את החפץ חיים אז למה שאדע בכלל מה היה עושה...

תורת חסד
מו"ר הרב הגאון אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל נתבקש לישיבה של מעלה ביום א' של חג הסוכות התשס"ח. הביטוי 'ישיבה של מעלה' הולם לענ"ד הקטנה את רבנו יותר מכל, כי כל הוייתו היתה ישיבה. האחריות על מסורת התורה העוברת מרב לתלמיד, מדור לדור. וכך היה מזכיר בפנינו פעם אחר פעם את דברי הגמרא ביומא (כח ע"ב): "אברהם זקן ויושב בישיבה, יצחק זקן ויושב בישיבה, יעקב זקן ויושב בישיבה, ומימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם". וכך הטעים את דברי הגמרא: "הישיבה הראשונה הייתה אצל אברהם אבינו". ובכל פעם שהיה מזכיר את דברי הגמרא הללו על אברהם אבינו שהיה זקן ויושב בישיבה, בתוכי התגנבה המחשבה שלנגד עינינו אנו רואים בהתנוצצות אורו של אברהם אבינו - מאברהם עד אברהם לא קם כאברהם.

כמה פלאי הדבר שיום הסתלקותו של רבנו הוא גם יום האושפיזין של אברהם, היום שבו אברהם אבינו מגיע להתארח בסוכתנו. תורת אברהם היא שילוב של תורה וחסד - תורת חסד על לשונה. הגמרא בסוכה (מ"ט ע"ב) דרשה על הפסוק במשלי "ותורת חסד על לשונה"; וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של חסד? אלא תורה לשמה זו תורה של חסד, תורה שלא לשמה זו תורה שאינה של חסד, ויש שאמרו - תורה ללמדה זו היא תורה של חסד ושלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד". ברבנו אברהם חברו יחד שני צדדיה של תורת חסד - תורה לשמה ותורה ללמדה.
מכאן גם לקשר המיוחד בין הרב לתלמיד כחלק ממסירת התורה מדור לדור (הדברים להלן מתוך שיחה ביום הזיכרון לרצי"ה זצ"ל):
"הישיבה אינה מקום של מסירת ידיעות התורה גרידא, אלא זהו מקום שבו צריך התלמיד להזדהות עם רבו. ולכן אנו מוצאים הלכות מיוחדות לגבי לימוד תורה בבית המדרש. כך למשל, אין מכניסים תלמיד שאינו הגון לבית המדרש ללמוד תורה אלא "מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה... ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו" (רמב"ם הלכות תלמוד תורה ד, א).

אקלים קדוש
חג הסוכות הוא חג האקלים היהודי. ההימצאות בסוכה עוטפת ואופפת אותנו באקלים קדוש. וכך אמר רבנו על האקלים הרוחני שסובב את תלמיד החכמים:
"לתלמיד חכם יש אקלים רוחני הסובב אותו, והוא משפיע על רוחניותם ותורתם של כל הסובבים אותו, גם אם הוא אינו מלמד אותם תורה באופן ישיר... זהו אקלים של רוחניות, שבכוחו לגדל ולרומם את האדם השרוי בו. ואקלים זה נשאר בעולם גם לאחר פטירתו של התלמיד חכם. יש שיריים של קדושה שנשארים גם כשמקור הקדושה כבר אינו נמצא... יש שיריים של קדושה בזמן... יש יום שמסוגל לחיבור לאור של תורה, ולקירוב ולהזדהות עם תורתו של התלמיד חכם שנפטר, וזהו ה'יומא דריגלא' שלו (-יום הרגל, יום הזיכרון בו עוסקים בתורת החכם שנפטר, ראה רש"י יבמות קכא ב ד"ה תלתא). ועל ידי כך להשיג השגות שבימים רגילים אי אפשר להשיגן..."
הסיפורים שהובאו בראשית הדברים הם ביטוי נאמן לאותו אקלים רוחני שבו גידל אותנו רבנו ר' אברום זצ"ל - אקלים של אהבת תורה ודבקות בה, אקלים של הקשבה למסורת התורה ולגדולי צדיקי הדורות.
ימי הסגר המבודדים של חג הסוכות השנה דורשים מכל אחת ואחד למצוא את החיבור האישי לאקלים הרוחני בחייו. שנזכה וימי החג יעטפו אותנו באקלים קדוש ומשמח של אהבת תורה ויראת שמים. תורת החסד של אברהם אבינו ורבנו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)