ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


אנושות

הרב דוד לנדאו

בפרשה של היום אנו נפגשים באנושות הכללית, שלפני הופעת האנושות המיוחדת שלנו שהתגלתה במעמד הר סיני, שעל ידו התחדש ערך העולם. יש מקום להכיר ולהבחין בין סתם אנושות "תולדות נח..." שם חם ויפת, ובין ישראל. ההבחנה הזאת מופיעה מתוך ההנהגה האלוקית בסדרי הדורות. אחד מתארי הקדוש ברוך הוא, הוא: "קורא הדורות מראש" - הוא עושה את הדורות ומסדר אותם, "אלף שנים בעיניך כיום אתמול" . סדרי ההיסטוריה במובן האלוקי המקיף הם: "שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח" . אחרי התוהו ומתוך התוהו מתגלה התורה. ואחרי התורה ומתוך התורה, ימות המשיח. כך הסדר הנכון של הסיסטמתיקה האלוקית. בפרשתנו אנו עסוקים בתוהו, בערבוביה.
בערבוביה הזאת "יצר לב האדם רע מנעֻריו" . אבל אין זו סתירה למה שכתוב "אשר עשה האלקים את האדם ישר" . האדם מצד עצמו שייך לאריסטוקרטיה עליונה. "ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אֹתו" , לעילא לעילא. יסודו של האדם - הפנים שלו - הוא הרוחניות והשכל שלו, נשמת האדם. "וייצר ד' אלקים את האדם... ויפח באפיו נשמת חיים" . אלא שיש קושי. בגמרא יש דיון מעניין: מתי מתגלה הנשמה? על כל פנים נשמה זו מתגלה באדם החי, בגוף, בחושים. האדם ביסודו מצד יצירתו האלוקית הוא ישר, הוא בצלם אלוקים. בנקודתו היסודית ההוויתית והחיונית - הוא ישר. האדם מצד עצמו, באופן אבסולוטי ואבסטרקטי, הוא ישר. אולם אדם זה ניתן בעולם, באטמוספירה של העולם, כלשון הפרק הראשון של ספר מסילת ישרים על "חובת האדם בעולמו". האדם נפגש עם העולם, ומתוך כך נמצא בערבוביה ותסבוכת של נשמה וגוף. הזיווג הזה של נשמה וגוף, של קודש וחול, הוא מסובך מאוד. הפגישה הזאת בין האמיתיות האצילית האידיאלית של האדם מצד עצמו, מצד יצירתו האלוקית, ובין העולם, היא לגמרי לא פשוטה וגורמת לערבוביה גדולה, לקושי נורא ואיום. כדי להבין את התסבוכת הזאת, יש צורך בדין וחשבון רחב ובבירורים רבים. במצב זה של "יצר לב האדם רע" בכל האנושות, מופיע נח "איש צדיק תמים היה בדורתיו". "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" .


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)