עילוי האכילה

לאדם הראשון לא הותר לאכול בשר אלא ירק ופירות” כנאמר בתורה “ויאמר אלוקים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרוע… ואת כל העץ אשר בו פרי-עץ… לכם יהיה לאכלה”. (בראשית”ב” כט). לאחר המבול מתיר ה’ לאכול בשר כנאמר בפרשתנו “כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב השדה נתתי לכם את כל”.
בטעם הדבר מסביר הרד”ק” כיון שנוח טרח להחיות את כל החיות והעופות בתיבה” במשך יותר משנה האכילם ודאג להם” בזכותו באה להם הצלה” לכן עכשיו הותר לאכול אותם.
הרב קוק זצ”ל מבאר ש”אכילת הבשר היא מרוחקת קצת אצל התורה”” וכל ההיתר לאכול בשר נובע ממטרה משותפת לאדם ולחי. יש מטרה להביא את העולם לשלמותו” שלמות זו תבוא על-ידי עילוי האדם בתורה ובמצוות ובמעשים טובים. כדי שהאדם יגיע לשלמות הזו” הוא זקוק לשלמות גופנית להיות חזק ובריא” “ולפי מצב האדם וחלישותו לא יוכל להשתלם היטב בשלמות הגופנית והרוחנית אם יינזר מאכילת בשר המחזק את כוחותיו”. אך לא רק לשם החיזוק הגופני התירה התורה אכילת בשר החי” כי למטרה זו בלבד היה זה נחשב עוול לקיחת החיים של הבהמה אלא “כיוון שהחיזוק הגופני יביא עמו בהמשך גם חיזוק רוחני”” ומהחיזוק הרוחני של האדם יהיה בסופו של דבר התיקון הכללי של כל המציאות” שבה גם בעלי החיים ישתכללו ויתרוממו על-ידו “על-כן חובה ישרה היא גם כן לבעלי החיים להיות משלמים מס הראוי להם כפי הנחוץ להשתלמות האדם על חשבונם”.
על-פי-זה מבאר הרב את דברי חז”ל במסכת פסחים (מט) “שעם הארץ אסור לאכול בשר”. כי ההיתר והמטרה באכילת הבשר זה עילוי העולם לתכליתו ” דבר שיביא רווח גם לחי” אבל אדם שאין מעשיו מביאים לתיקון העולם וקידומו” מה ההיתר שלו לכאורה לאכול את בשר החי.
כן מבואר” אומר הרב קוק” למה ציוותה התורה לתת מתנות מבשר החולין לכוהנים שהם מורי התורה ודורשיה” ולא ציוותה על שאר הדברים” חוץ מדגן” תירוש ויצהר “להודיע שאמנם בשר יבוא לתעודתו רק בהאכלו מחכמים לסעד הרחבת התורה והחכמה” שממנה (כאמור) תוצאות לשכלול המציאות בכללה” (עין אי”ה שבת פרק א” יט).
הרב קוק כתב מאמר ארוך בנושא זה הנקרא ‘חזון הצמחונות והשלום'” שם הוא מבאר באריכות את הדברים שכתבנו ומוסיף” שכרגע האדם אינו נמצא בשלמות המדרגה של אי אכילת בעלי החיים” וחומרה בדבר הזה למי שזקוק לאכילה הזו” עלולה להחליש אותו בשמירה על דברים חשובים יותר. “כמה מגוחך הדבר” כל עוד טומאתו בו… להתחסד עם בעלי חיים כאלו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלקים… על כן אין זאת המעלה הוגנת לו לאדם כלל ” כל זמן שפלותו”.
“ובבוא האנושות למטרת אושרה השלם… אל קדושת החיים המלאים בצביונם” אז” אומר הרב” יהיה מקום לשלמות הזו” והאדם יכיר “את יחושו אל חבריו ביצירה” בעלי החיים כולם”” ולא יזדקק לוויתורים הדחוקים הללו של אכילת הבשר. אז יתקיים הפסוק בהושע (יב” ב)” “וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועוף השמים ורמש האדמה” וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ” (חזון הצמחונות והשלום).