את האלוקים או “לפני האלוקים”?

ההבדל בין נח שהתהלך את האלוקים כנאמר בפרשתנו (בראשית ו” ט) “את האלוקים התהלך נח”” לאברהם שצווה על־ידי ה’ להתהלך לפניו” כנאמר (בראשית יז” א): “התהלך לפני והיה תמים”” צריך בירור. גם הסברם של חז”ל ביחס להבדל זה (תנחומא נח אות ה) שנח היה זקוק “שהקב”ה יסמכהו שלא ישקע בטיט דור המבול” ואילו אברהם היה מתקדם והולך ומרווח את הדרך לפני השכינה”” איננו מובן. מה משמעות הדברים?
מבאר הרב קוק בספרו מדבר שור (עמ’ קב ואילך): “כי השם יתברך שיצר האדם ועשאהו ישר לבוא אל תכלית שלמותו” הנה לאחר שחטא והסדרים נשתנו” לא היה הרצון העליון ב”ה לתקן כל מה שנתקלקל כאחת ובבת אחת” (אלא) רק שילך מהלך התיקון במעלות ובמדרגות… ולפעמים (אף) לרדת לצורך עליה” עד שלבסוף יגיע הדבר לתכלית התיקון”.
ממשיך הרב ומבאר שדרך התיקון יכולה להופיע בשני אופנים: האחד – הליכה את – עם – האלוקים” והשני הליכה לפני האלוקים.
הדרך האחת היא – “דרך החינוך הישר הראוי אל הדורות כפי מצבם בעת ההיא (שם)” כלומר להסתפק בתיקון האפשרי לפי ערך הדור” הזמן והמקום” המוגבלויות שבהם” ופעמים אף להתפשר עם המציאות הנתונה וקלקוליה. חסרונה של גישה זו” היא חוסר אמונתו של האדם ביכולת לתקן מעבר למציאות החיצונית הנראית לעין” הסתפקות ביש הנוכחי הקיים ואי נשיאה באחריות למען בניין הדורות הבאים העומדים על כתפיו של הדור הנוכחי” וכל זאת מחוסר מבט פנימי עמוק אל ערך הדור בעצמיותו ומהותו ואל הפוטנציאל האמיתי שבו.
זו הייתה דרכו של נח” ללכת את האלוקים לפי המצב הנתון החלקי והמקולקל של הדור” דרך שהצריכה את הקב”ה לסומכו – לעזור לו” כדי שלא ייפגע ויינזק מקלקולי דור המבול אשר היה הוא חי בו.
אם כן” נח היה צדיק בדורותיו – כמדרגת דורו בלבד” וכלשון הרב (שם): “ההולך במעלה (הזו) נקרא שהולך את האלוקים כפי המידה שאור ה’ מופיע בזה הזמן” ולפי דרך השלמות הראוי לזה הדור… ואינו נותן אל לבו כי אם אל מצב השלמות שבדור אשר הוא עומד”.
הדרך השנייה היא – כאשר האדם הולך לפני ה'” דהיינו מקדים כביכול את ה'” על־ידי זיהוי היכולות הגנוזות בקרב הדור שבו הוא חי” ויוצק כבר בהווה את התשתית להמשך התעלות הדורות הבאים לפי המדרגה הפוטנציאלית העתידית ולא רק לפי המצב הנתון כעת” וכלשונו (שם): “ההולך לפני ה'” הוא דואג על הדורות העתידים ועושה פעולות איך להדריך את העולם בשלמות כזו שיהיו ראויים אחר־כך לחינוך יותר גבוה.
זו הייתה מדרגתו של אברהם שהאמין בכשרונות האלוקיים העצומים העתידים להופיע בהמשך הדורות” ‘ריווח’ את הדרך לפני השכינה (כלשון המדרש לעיל)” והכין את העולם לאור התורה העתיד להופיע בעולם” וכהמשך דבריו (שם): “והיו פעולותיו הטובות גורמות ומכינות את השלמות העתידה להתקרב. על־כן היה הוא באמת הצור (המקור)” שעם הסגולה (עם ישראל) קיבל את שלמות הקדושה האלוקית – שממנו יצא.
כאז כן היום” שתי גישות ביחס לחינוך הדור בפרט” ולחיים ומאורעותיהם בכלל.
הגישה האחת – מבטה קצר ועכשווי” אינה מאמינה ואינה מזהה את גודל הכוחות הפוטנציאליים העתידיים הגנוזים בהווה החלקי והמסובך” מסתפקת ביש הנתון” שהרי ‘זה מה יש’. זו הייתה שיטתו של נח” ובניו – אומות העולם ההולכות בדרכו – הנכנעות והדואגות רק לעכשוויות החומרית הנתונה המוגבלת והחסרה.
לעומתה הגישה השנייה – מבטה עמוק ארוך ומאמין” מזהה היא את העתיד האידיאלי הרוחני המתוקן” הגנוז כ’גרעין’ ומחכה להופעתו-צמיחתו” ומצמיחה ומקדמת אותו בפועל בתהליך מדורג ויסודי מתוך ההווה החומרי החלקי והמסובך” אל שלמותו וגאולתו. זו גישתו של אברהם” ובניו – אנו – עם ישראל” ההולכים בדרכו…