הרב חגי לונדין
בעת בה מתמודדים עם בעיה שהפתרון שלה אינו ברור ישנה נטייה אנושית לברוח לדמיונות: “אם רק היינו עושים טיפול תרופתי ולא ניתוח אז אבא היה נותר בחיים”; ‘אילו רק לא הייתי יוצא לנסיעה באותו יום שלישי אזי לא הייתה מתרחשת תאונה”. בעומק תחושות ההחמצה הללו מצויה חוסר אמונה בהשגחה א-לוהית. כביכול העולם הוא הפקר והפתרון הוא אקראי (כך מסבירים בעלי תורת הסוד את חטא ‘הנחש’ בגן עדן שהסית את חוה ואדם לחשוב שבאמצעות ‘ניחוש’ ידעו מהו טוב ומהו רע).
חז”ל מלמדים אותנו כלל: “אין לדיין אלא מה שעיניו רואות”. רוצה לומר: בכל רגע נתון אנו מנסים להחליט באופן ריאלי ומקצועי ככל האפשר” לפי הכלים והנתונים הקיימים כעת” מהי ההחלטה הטובה ביותר; ובאותו רגע – זוהי האמת! הקדוש ברוך הוא מתגלה ומקדם את העולם דרך ההחלטות החלקיות הללו; ואין זה סותר שמחר נחליט החלטות טובות יותר.
יתכן שבפרספקטיבה של מאה שנים יתברר שהדרך הטובה יותר להילחם במגפה הייתה שונה ממה שהגורמים הרפואיים החליטו כיום; אבל זוהי חכמה שבדיעבד. אנו עושים כמיטב יכולתנו כעת! ואדם מאמין אמור לחוש כבר עכשיו” בפיתרון הזמני” תחושות שלמות ומיצוי. קוראים לזה: “אתם הדבקים בה’ א-לוהיכם חיים כולכם היום” – לא אתמול ולא מחר – היום!
אין צורך להתחכם ולהסתבך. פשוט לעשות עכשיו את מה שצריך.
הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת ה’
