ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


סידרת 'הקדמות לאמונה' :הקדמת (מכתב) ה'ברכת שמואל': איך מוסרים את התורה לדור הבא?

נתן קוטלר

הקדמת (מכתב) ה'ברכת שמואל': איך מוסרים את התורה לדור הבא?
מאת: נתן קוטלר

רבי ברוך דוב לייבאוויטץ ה'ברכת שמואל' היה תלמידו המובהק של ר' חיים מבריסק, הוא ינק את תורה ממנו ומסר את שיטתו של ר' חיים לדורות הבאים. הוא היה אומר כי איננו מבין איך יכול אדם להיות בעולם אפילו שעה אחת בלי רב. והעיד על עצמו "זוכרני בשעה שמורי ורבי הגאון זיע"א (התכוון לר' חיים) היה מגיד שיעור ואנכי הקשבתי רב קשב לכל מלה, רעד היה עובר בעצמותי להאזין אמרי פיו הרי הרב דומה למלאך ה' ששיני היו נוקשות ממש דא לדא עד שלא יכולתי להוציא הגה מפי" (הקדמת משנת ראשונים). יחד עם זאת, תורת רבו שימשה לו כוח מעודד מצד אחד וכור מצרף מצד שני. הוא היה גם מפרש וגם יוצר מקורי. אוזנו של ה'ברכת שמואל' שמעה מר' חיים מה שלא שמעה אוזן אחרת (אישים ושיטות רפז).
כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, רבי ברוך דוב לייבאוויטץ כתב מכתב 'להחזקת התורה' שפורסם לימים בתחילת ספרו 'ברכת שמואל' על בבא בתרא. במכתב זה 'הברכת שמואל' מנתח את משלו המפורסם של רבי עקיבא ומברר את נקודת המחלוקת בין רבי עקיבא לפפוס בן יהודה, ובכך מלמדנו שיעור חיים מאלף במסירות נפש למען קיום התורה.
עיון במשל השועל והדגים
במסכת ברכות מופיע המשל המפורסם של רבי עקיבא לשאלתו של פפוס בן יהודה: "תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות? אמר לו: אמשול לך משל... אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה כי הוא חייך וארך ימיך - כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה - על אחת כמה וכמה" (סא, ב).
השאלה הזועקת היא כיצד ייתכן שרבי עקיבא מסר את נפשו למען לימוד תורה? והרי לכאורה יש חיוב למסור את הנפש רק בשלוש העבירות של ייהרג ואל יעבור: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים!
התשובה היא שבאותה תקופה היתה סכנה גדולה לקיומה של כל התורה ולכן כדי להעביר את התורה לדור הבא היה הכרח שרבי עקיבא ימסור את נפשו לשם כך. "ותירצו, כי זהו קיום כל התורה, מפני שאז עמד בסכנה כל קיומה של התורה, והיה החוב מן התורה שהתנא הקדוש רבי עקיבא יתן את נפשו עבור קיומה. אף כי אין דבר חביב לפני הקב"ה כמו רבי עקיבא ותורתו, דמשה רבינו ע"ה שמח בתורתו ומתעצב במיתתו, אולם מפני שאם אין גדיים אין תיישים הוטלה החובה על התנא ותורתו שימסור את נפשו עבור קיומה של התורה להבא".
אולם אם באמת היתה סכנה קיומית לתורה, צריך להבין מה היתה ההוה אמינא של פפוס בן יהודה בתמיהתו "עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות"?
גדלותו של פפוס בן יהודה
הגר"א מלמדנו ב'אמרי נועם' שפפוס בן יהודה לא היה אדם מן השורה אלא היה אחד מגדולי הדור, וראיה לכך שלא קרא לרבי עקיבא "רבי" אלא רק "עקיבא". וכן מדובר באותו פפוס שמסר את נפשו יחד עם לוליינוס למען הצלת כלל ישראל ורש"י כותב עליהם "צדיקים גמורים היו" (תענית יח, ב).
'הברכת שמואל' מנסה להבין את שיטת פפוס בן יהודה ומקשה, שהרי אם הוא היה מגדולי הדור איך ייתכן שהוא לא עשה את החשבון הזה שמסירת התורה לדורות הבאים דוחה פיקוח נפש?
החידוש של ה'ברכת שמואל'
אין ספק, פפוס בן יהודה בתמיהתו לא התכוון לעצם לימוד התורה, שהרי ברור שצריך למסור את הנפש למען המשך קיום התורה ולית מאן דפליג על כך. ובכן מה היתה נקודת המחלוקת בין פפוס בן יהודה לרבי עקיבא? הם חלקו בשאלה 'האם צריך דווקא להמשיך ללמד תורה באופן שמקהילים קהילות ברבים? או שעדיף ללמד את התורה בסתר?'
אך רבי עקיבא הכריע שכאשר לומדים את התורה בסתר אי אפשר למסור את התורה לדור הבא וקיומה של התורה נתון בסכנה "כן אמר התנא רבי עקיבא, דשאלתך היא ממש כשאלת השועל. הלא אם במקום חיותנו כך, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה. ביאור הדבר, דאם נלמד תורה לתלמידים במחבואות ומסתורים, זהו ביטולה של התורה ואז הרינו מתים ממש, כי אם אין ח"ו תורה הרי כאן תיכף המיתה, ואם כן אנחנו מוכרחים להיות ולימצא בתוך התורה ולהקהיל קהילות, ואם ח"ו גם אז באה הסכנה, הרי היא באה ממילא ולא דתחשבני כמעמיד את עצמי במקום סכנה".
נראה שרבי עקיבא הבין שהדרך היחידה למסור את התורה לדור הבא היא כאשר מקרינים שהתורה היא הערך החשוב ביותר, היא עצם החיים "מקום חיותנו" ומוכנים לעמוד באומץ ולהקהיל קהילות ברבים. ולכן הסביר לפפוס בן יהודה שהאפשרות ללמד את התורה בנמיכות קומה, במחבואים ובסתר אינה יכולה לצרוב בתודעת הדור הבא את המוטיבציה ותעצומות הנפש להמשיך ולהיאבק בגלוי למען התורה. נראה גם שרבי עקיבא צפה את הגלות של אלפי השנים המתקרבת, ולכן הבין שהדרך היחידה למלא את המצברים הרוחניים של עם ישראל לתקופה איומה זו, היא על ידי מסירות נפש למען התורה בפרהסיא. רבי עקיבא הבין שרק בראש מורם ובגאווה לאומית ורוחנית ניתן לדאוג שלימוד תורה יחזיק מעמד לטווח הרחוק.
לתגובות: hakdamotlaemunah@gmail.com

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)