ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


מול הקורונה - ביטחון או השתדלות

הרב שלמה אבינר



שאלה: יש שאלה כללית המנסרת בעולם היהודים המאמינים, ושייכת גם לקורונה: ביטחון או השתדלות. האם להשתדל בכל אשר נוכל בתחום הרפואי, או להמשיך לעבוד את ד' כרגיל, ולהאמין שד' יגן עלינו?
תשובה: אכן שאלה זו נוגעת לרפואה, אך גם לכלכלה, האם עבודה מפרנסת או ביטחון, וכן לצבא, האם להילחם או להאמין.
כיוון שריבונו של עולם ציווה אותנו על שניהם, סימן שאין סתירה. אפשר לנסח זאת במילים פשוטות: במקום שהשתדלות מסתיימת, הביטחון מתחיל. גם ביטחון שד' ישלים את ההשתדלות, וגם ביטחון שד' יצליח את ההשתדלות.
למשל, רבי ינאי, כאשר היה מפליג בספינה, היה בודק אם אין בה חור (שבת לב, א). כל מה שהיה בידו לעשות, עשה (עיין עין איה שם).
הרמב"ם מזכיר את האנשים שאינם הולכים לרופא ובפיהם טענה - שאם ד' גזר שאמות, אמות גם אם אלך לרופא, ואם ד' גזר שאחיה, אחיה גם בלי רופא, לכן יותר טוב לא ללכת לרופא. זה נקרא הנימוק העצלני של התיאולוגיה הפטליסטית. הרי על פי אותו היגיון, אדם יכול לטעון: אם ד' גזר שאמות, אמות גם אם אוכל, ואם ד' גזר שאחיה, אז אחיה גם בלי לאכול. אם כן, יותר טוב לא לאכול (עיין פיהמ"ש לרמב"ם פסחים ד, ט).
גם רבנו אברהם בן הרמב"ם מסביר, שכמובן אם ד' הבטיח לנו דבר, כגון שירד מן, ודאי יש להאמין. אבל אם אדם סומך על הנס, בלי שד' הודיע לו, הרי הוא חוטא בחוצפה המביאה לידי חילול השם (המספיק לעובדי ד', הביטחון. הוצאת פלדהיים, עמ' 107).
מרן הרב קוק כתב על זה עשרות פעמים בספרו עין איה, שכאשר אין אפשרות של השתדלות, אז זה מקום הנסים (עין איה ברכות ט, יד), ולעומת זאת, מי שמדלג על אפשרות אחת של השתדלות, הרי זה חוטא (שם ד, כח).
ולמעלה בקודש, הרי יעקב אבינו קיבל מד' הבטחה, "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" (בראשית כח, טו), אם כן למה הוא פחד והתכונן לדורון, לתפילה ולמלחמה? (רש"י שם לב, ט). אלא מסביר רבי יצחק עראמה שאילו היה מזלזל באלה, היה מפסיד את ההבטחה האלוקית (עקידת יצחק שם).
מרן הרב קוק כתב על כך באריכות גדולה בספרו אורות: ד' פועל על ידינו ומתוכנו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)