ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


אורות העקידה

הרב יורם אליהו

נפלאה היא אהבת אברהם ודבקותו בה' המתגלה בעקידת יצחק, ונפלאים הם דברי הרב קוק זצ"ל בסידור עולת ראי"ה על העקידה. הפליא לפרש את דברי הרב קוק מו"ר הרב עוזי קלכהיים זצ"ל במאמר ארוך ועמוק בספרו 'אדרת אמונה' ושמו "אורות העקידה".
הרב עוזי קלכהיים מבאר שאין אלו דברי רגש ושירה כמו שנוטים לחשוב המציצים לרגע בכתבי הרב, אלא "אותיות שיצאו מקולמוסו... מתוך שטף רב עצמה של נפש עשירה, מלאה וגדושה מכל אוצרות הרוח בישראל, ממקורותיה הראשונים עד לפלגי הרוח האחרונים לכל גווניהם... דמותו של אברהם מוארת כאן בכל צדדיה. רשמי מחשבותיו, המית רגשותיו, רצונו האיתן... ואהבתו הטהורה לבוראו" (אדרת אמונה עמ' 61).
נטעם במקצת מדברי הרב קוק וביאורו של הרב עוזי זצ"ל. הרב עוזי מבאר לנו כיצד הרב קוק מעלה אותנו צעד אחר צעד במעלות העקידה, מהשלב הראשון של מצוה כמאמרה, ועד העמקה במה נותן לנו מפעל העקידה לדורות.
מצוה כמאמרה
א. שמחה
הרב עוזי מציין חמשה חלקים למצווה כמאמרה - שמחה, זריזות, הידור, דבקות, ראשית ואחרית. עניין השמחה מובלט בדבר ה' אל אברהם 'והעלהו לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך' אומר הרב "כאן הגיע אור הקודש של הניסיון למדרגתו הגבוהה והנפלאה... כי צריך היה הרוח להיות עוד אמיץ, מלא הוד עוז וגבורה ושמחת קודש, כדי להיות עוד מוכן לנבואה, שהיא צריכה לבוא אליו לסמן לו את המקום המכוון בדיוק, בין ההרים הרבים אשר בארץ". מסביר הרב עוזי, שכאן מוצא הרב את נקודת השיא מבחינת קושי הניסיון, "כי אם אברהם היה נדחף למעשה העקידה בכפיה פנימית או חיצונית - הוא לא היה מסוגל לבצע זאת בשמחה", וממילא לא היה קולט את דבר ה' שיציין לו את מקום העקידה. כי אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה. ודבר זה מנחיל אברהם גם לדורות "והשמחה נהפכה לאחד מיסודות היהדות בקיום תורה ומצוות".
ב. זריזות
השמחה הזו שמלווה את אברהם בהליכתו לעקידה באה לידי גילוי בזריזותו. נאמר בתורה "וישכם אברהם בבוקר", אפשר היה להעלות על הדעת, אומר הרב עוזי, שהזריזות בהשכמה נבעה מתוך נדודי שינה שהטרידו את אברהם בשנתו ולא נתנו לו מנוח, אבל מלמד אותנו הרב קוק "מנוחת הנפש של הנשמה הקדושה, של האב הקדוש איתן האזרחי, לא נשבתה, שנתו לא נהייתה עליו... ושום רגש של כהות, של רישול ושל דכאות, לא נתערב בהמיית נפשו המטוהרה. שנת ישרים במנוחה ועליזת קודש עברה, וזמן השכמה באה כסדרה, ועוז ה' המשוה רגליו כאיילות, לרוץ כצבי ולהיות גבור כארי, לעשות רצונו של מקום ב"ה סמכהו, כי השכים בבוקר". הרב זצ"ל לומד ממה שנאמר, שאברהם השכים שהוא אכן ישן, והשכים בזריזות לעשות רצון ה' בלי שיש לו איזו הרגשה של רשלנות ודיכאון מפני ציוויו של ה'. הדבר מתבטא גם בכך שהוא חובש בעצמו את חמורו, לוקח שני נערים כדין, מזדרז ומבקע עצי עולה, למרות שיכול למצוא כאלה במקום שיגיע אליו, אבל "האהבה האלוקית העליונה, העוברת כל טבע אנושי, היא שבערה בלב האב הקדוש, כדי לזרז ולהכין גם את... תשמישי קרבן אלה, כמו העצים". המהלך הזה, אומר הרב, נועד "להראות שאור ה' אלקי אמת בעולם הוא עומד למעלה מכל מה שיוכל הלב האנושי לחשב ולהעריך" (עולת ראיה). ולכן היסוד היותר עיקרי שאנו לומדים מהעקידה אומר הרב עוזי, הוא "שכח השמיעה, שהיא קבלת עול מלכות שמים בשלמות, הציות לאלוקים, וכניסה למשמעת הצו האלוקי, סגולה זו, שנאמרה בתום העקידה(עקב אשר שמעת בקולי), היא בעצם המפתח להבנת העקידה... ולהבנת הקניינים הרבים שנתנה העקידה לדורות, לחיי השעה ולחיי הנצח" (אדרת אמונה).

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)