הכנסת אורחים בנישואין

קבלת אורחים בחיי הזוג הנשוי – ברכה היא” או שמא ההפך (חלילה)?
למדנו מאברהם אבינו שהכנסת אורחים” הריהי כהקבלת פני השכינה. מכאן שזו זכות וברכה גדולה להכניס אורחים וליצור את הבית היהודי כמקדש מעט.
למרות זאת” אני עדה לקשיים גדולים בזוגיות” כתוצאה מהכנסת אורחים ואכתוב רק בראשי פרקים:
” בני הזוג שאינם מודעים לצורך הייחודי שלהם בבניית הזוגיות – בביתם נכנסים ויוצאים אורחים באורח קבע ואין לבני הזוג פרטיות בבנייה עצמית וזוגית.
” בני הזוג חוששים מהמפגש הבלעדי ביניהם” כי מפגש כזה” מזמן להם קונפליקטים – לכן הם מעדיפים במודע” או שלא במודע” לארח וליצור משחק מדומה של “הכל טוב”” גם בעיני עצמם.
” אחד מבני הזוג אוהב לארח ולהרגיש תנועה וחיות בבית ולעומתו השני זקוק לשקט ולפרטיות. מה שאצל אחד נותן שמחת חיים” אצל השני יוצר בלבול וחוסר שקט. על רקע זה ישנן מריבות ועוגמת נפש. אם האחד דומיננטי וקובע” השני מרגיש כנוע ומפסיד את חייו” כך שהכעס והעצב שולט בביתם.
” בני הזוג בוחרים ביחד לארח ולמרות זאת” נוצרים מצבי לחץ ומתח. נוצר צורך להספיק לסדר ולנקות” בעיקר לפני שבת. בעקבות כך נוצרים מריבות בין בני הזוג. קשיים נוספים נוצרים עם הילדים אגב ההתארגנות ואווירת הלחץ” מה שמעצים את המריבות.
” לרוב האשה זקוקה להרגשה שכאשר היא מארחת הכל יהיה לפי שביעות רצונה. אולי משום כך אמרו חז”ל ש”אשה – עינה צרה באורחים” יותר מן האיש” (בבא מציעא” פז” א). הרב אבינר מביא מחידוש אגדות בבא מציעא” שאשה עלולה לקנא ביחס שהאורחים מקבלים מבעלה. כי היא טורחת בהכנות ואינה מקבלת יחס נאות מבעלה. הוא מכבד את כל העולם כלפי חוץ” חוץ מאשתו. ישנם גם מצבים שנעשים או נאמרים דברים שליליים מול האורחים” כך שלאחר שהאורחים הולכים” בני הזוג רבים על מה שקרה.
” יש גם מצבים שאורחים מזמינים את עצמם. אחד מבני הזוג מתבייש לסרב והשני רוצה לסרב בגלוי. במצבים כאלה” הם רבים עוד לפני האירוח.
” ישנם זוגות שאירוח הוריהם מורכב מאד וייתכן גם כמעט בלתי אפשרי. אחד רוצה לארח את הוריו אבל לא את הורי בן הזוג” מפני שלא מסתדרים אתם וכד’. הקושי גדל עשרת מונים כאשר ההורים מתערבים ומביעים את דעותיהם ורצונותיהם” גם בניגוד לאחד מבני הזוג. במקרים כאלה” המריבה עלולה להיות לפני האירוח וגם אחריו.
” גם אירוח הילדים הנשואים” עלול להיות מקור למריבות. בין אם כל אחד מהם מגיע עם משפחתו ויותר מכך” אם מגיעים כמה ילדים עם הנכדים. במהלך האירוח” נוצרים מצבי קונפליקט מעצם הרצונות” הרגישויות והצרכים המנוגדים של כל אחד מבני המשפחה. יש והאיש נוקשה והאשה מנסה לפייס ובמוצ”ש מגיעה ההתחשבנות על מה שקרה. יש שהאם טורחת ומותשת מההכנות והאיש מעיר לה על כל צעד ושעל . מכיוון שילדיהם אינם אורחים” הם עלולים לריב גם בפני הילדים הנשואים. או שיציגו שהכול טוב ואחרי האירוח” מגיעה המריבה.
מריבה יכולה להיות קולנית וחסרת גבולות ויכולה להיות גם שתיקה רועמת והתנתקות. חשוב שהאירוח לא יבוא על חשבון הקשר הזוגי.
כדי שהבית יהיה מקדש מעט והכנסת אורחים תהיה כהקבלת פני השכינה” בני הזוג צריכים תחילה להתכנס פנימה” אל תוך ביתם” להיות קשובים זה לזה” לשמוח ב’ביחד’ שביניהם” להחליט יחד על ערכים ששניהם מסכימים בלב שלם” כיצד הם רוצים לקבל אורחים” וכן להחליט על מערכת היחסים עם ההורים ושאר משפחת המוצא. כאשר שניהם” כאיש אחד בלב אחד” גם קשיי הביניים” מתקבלים בהבנה ובאכפתיות. כך שלאחר שהאורחים יוצאים” הם מפיקים לקחים ובאופן הזה הם צומחים ומתפתחים ביחד. ילדיהם סופגים את האווירה החיובית ובד”כ מתנהלים בהתאם. כך שכאשר מגיעים הכלות והחתנים” עם כל הרגישויות” כבר יש לבני הזוג גישה משותפת וברורה שכוללת גמישות במצבים המשתנים.